​בשנים האחרונות ניתן היה לחוש בשינויים בפסקי הדין בבתי המשפט בישראל בסוגיית מזונות ילדים. אולם אין חולק, כי גולת הכותרת בסוגיית מזונות קטינים היא בפסק דין ארוך ומקיף של בית המשפט העליון שניתן ביום 19.7.2017 ואשר חל על מזונות ילדים בגילאים 6 ועד 15 והידוע כהלכת בע"מ 919/15.

​

לציין, כי לעת עתה הפסיקה נותרה ללא שינוי בסוגיית מזונות ילדים עד גיל 6, וכן מזונות ילדים מגיל 15 ועד 18. מזונות עד גיל 6 ימשיכו לחול על האב ובאופן שהוא יישא בצרכים ההכרחיים של הילד, כאשר בצרכים שאינם הכרחיים יישאו האב והאם מדין צדקה. מזונות ילדים מגיל 15 עד 18 יישאו בהם ההורים יחדיו מדין צדקה.

​

על אף כי בבע"מ 919/15 המקרה שניצב בפני בית המשפט העליון עסק בהורים שזמן השהות שלהם עם הילדים שווה ומשכורתם זהה / שווה, קבע בית המשפט העליון ככלל כי בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה תוך שהחלוקה בין ההורים תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.  

​

משכך, מאז פסיקת בימ"ש העליון, בתי המשפט לענייני משפחה מחילים את ההלכה החדשה גם במקרים בהם אין זהות בשכר ואין זמני שהות שווים, תוך התייחסות ליחס ההכנסות בין ההורים ויחס זמני השהות של הילדים עם כל אחד מהוריהם.

​

בית המשפט העליון פסק לאחרונה (ינואר 2021) בבע"מ 7670/18, כי הלכת בע"מ 919/15 אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי לשם פתיחת פסקי דין בתיקי מזונות. עוד נקבע, כי יש צורך בשינוי נסיבות מהותי כדי לפתוח פסק דין חלוט במזונות, ורק אם ייקבע כי קיים שינוי נסיבות מהותי יש לבחון את שינוי הנסיבות המהותי ביחס לרכיב הספציפי אליו מתייחס השינוי. ​

​