אב ביקש לבטל אפוטרופסות על בנותיו, מה קבע בימ"ש?

אב הגיש תביעה לבית המשפט לביטול אפוטרופסות שלו על שתי בנותיו, טען כי הוא תרם זרע לאישה וההריון השני נכפה עליו. האם הוכיחה שהוא היה "אבא על מלא", כהגדרתה. במאמר זה קראו מדוע באמת האב הגיש את התביעה, ומה החליט בית המשפט.

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, כב' השופטת מורן ואלך ניסן, דחתה תביעה של אב לביטול האפוטרופסות שלו על שתי בנותיו הקטינות.

האב, נשוי, וניהל קשר מחוץ לנישואין במשך 20 שנה במקביל לנישואיו עם אישה אחרת. מהקשר הזה נולדו לאב שתי בנות. הקשר בין האב לאם התנהל משך שנים, במהלכן הבטיח לאם כי יעבור לגור עמה ועם הבנות שנולדו להם כתוצאה מהקשר הזוגי ביניהם.

בתביעה שהגישה האם למזונות הקטינות בבית המשפט טענה, בין היתר, כי האב היה פעיל ומעורב בחיי הקטינות, כולל במסגרות החינוכיות שלהן ובחוגים, הם הגישו תביעת אבהות בהסכמה וניתן פס"ד חלוט לפיו הוא האב של הקטינות, כי הבטיח לה כי "תיכף יתגרש", ולמעשה הבאת הקטינות לעולם היה פרי תכנון של הצדדים.

האב טען, בין היתר, כי המדובר בקשר שטחי, והוא לא הבטיח לאם שיעזוב את אשתו ומשפחתו. בנוסף, כי הוא הסכים לתרום את זרעו לאם ולא יהיו לה דרישות ממנה גם מהבחינה הכלכלית, וההריון של הבת השניה למעשה נכפה עליו, ובכלל מצבו הנפשי והבריאותי רעוע.

נוכח טענות האב, קבע בית המשפט שהורה ביולוגי לא זכאי להתנער בצורה כה בוטה מההתחיבויות שלו כהורה ולהפנות עורף לבות שהביא לעולם, וכי טענותיו נטענו ללא ראיות.

בית המשפט בחן אחת לאחת את טענות האב והסביר ברורות מדוע אין להן אחיזה, בין היתר בחן בית המשפט את טענת האב כי הוא הסכים לתרום זרע ושזהותו תישאר אנונימית ולא יהיו לו זכויות וחובות כלפי הבנות, והפריך זאת שעה שהאב תמך באם כשהיו לה ספקות לגבי ההריון, ועודד אותה. האב נכח בחדר הלידה כשהבנות נולדו, לקח אותן למסגרות חינוכיות, אסף אותן בצהריים, קילח אותן, לקח לחוגים, וכמו שהאם הגדירה: "אבא על מלא".

מתסקיר עו"ס עלה, כי יש לבנות קושי עם הנתק שנוצר עם האב. ויש להן קושי להתמודד עם המציאות שנכפתה עליהן. הבת הגדולה מצויה במצוקה קשה וזקוקה לדמות האב בחייה. עוד צוין, כי יציאת האב מעולמן של הבנות ללא הכנה וללא ידיעה מה הסיבה ומתי יחזור יצרה משבר רגשי ונפשי קשה אצלן.

האפוטרופא לדין, עורכת הדין של הקטינות, התנגדה לבקשת האב לבטל את אפוטרופסותו. בית המשפט קבע, כי מהתסקיר ומחוות הדעת של האפוטרופא לדין עולה כי ההתנכרות של האב לקטינות גרמה להן לנזק נפשי, שעדיין מוקדם להעריך את היקפו.

בפסק דין ארוך מפרט ובוחן בית המשפט את טענות האב, ואף עומד על השיקולים שמאחורי התביעה לביטול האפוטרופסות שהגיש האב. בית המשפט קבע, כי הסיבה העיקרית להגשת התביעה לביטול אפוטרופסות היא רצונו של האב להתחמק מתשלום מזונות עבור הקטינות. האב סיפר לאפוטרופא לדין, כי אלמלא הגישה האם תביעת מזונות, היה ממשיך לשמש אב לבנות תוך שהוא ציין בפניה כי למיטב ידיעתו ביטול אפוטרופסות תאפשר לו להיות נטול זכויות וחובות כלפי הבנות.

העו"ס והאפוטרופא לדין היו תמימות דעים שביטול האפוטרופסות של האב לא עולה בקנה אחד עם טובת הקטינות.

למעשה, התביעה לביטול אפוטרופסות הגיעה אל העולם בשל כך שהאב כעס על האם שהגישה תביעת מזונות כנגדו, ומשום שהאם חשפה את "הסוד" שלו על קיומן של הבנות ובכך גרמה נזק למשפחה שהקים עם אשתו לה הוא נשוי זה כ-29 שנה.

כאמור, בית המשפט דחה את תביעת האב לביטול אפוטרופסות שלו על הבנות.

אולם, במצב שבו האב לא משתף פעולה עם האם, בית המשפט העניק לאם סמכויות חתימה בלעדיות בכל הקשור לקטינות, על מנת שלא ייווצר מצב שהאם תצטרך לקבל החלטות הנוגעות לחיי הקטינות ולא תוכל לעשות זאת. לכן האם תהיה רשאית לקבל החלטות בכל ענין הקשור בבנות ללא צורך באישור, הסכמה, יידוע או חתימה של האב.

א"פ 44768-03-22

אפוטרופסות - אב ובת