• עו"ד אורית יצחקי

ביד"ר הגדול: האם תעבור עם הבת למגורים רחוקים למרות התנגדות האב

בית הדין הרבני הגדול קבע בפסק דין ארוך ומפורט כי אם תעבור למגורים רחוקים ממקום מגורי האב עם הבת המשותפת למרות התנגדות האב, וזאת על אף החלטת בית הדין הרבני האזורי שלא לאפשר לה לבצע את המעבר.


בית הדין הרבני האזורי החליט שלא להעתר לבקשת אם לעבור עם בתה ליישוב בצפון השרון, ודחה את בקשתה לעשות כן על רקע רצונה לגור בסמיכות לאמה וסמוך לבן זוגה החדש (ואבי בנה התינוק), וכן רצונה לרכוש דירה.


בית הדין האזורי הבהיר כי אינו מקל ראש ברצון ובזכות של האם לקבוע את מקום מגוריה כפי רצונה, יחד עם זאת ראה את זכותה של הבת הקטינה לקשר משמעותי, בריא וחם עם אביה. משכך, קבע, כי העתקת מקום מגוריה של הקטינה תבחן לאור עקרון טובת הילד בלבד.


על רקע החלטת בית הדין האזורי, הגישה האישה ערעור לבית הדין הרבני הגדול.


בית הדין הרבני הגדול הפך את החלטת בית הדין האזורי וקבע כי האם תוכל לעבור דירה עם הבת הקטינה ליישוב בצפון השרון. בית הדין הגדול קבע כי השיקול של טובת הילד הוא אכן שיקול הלכתי חשוב ואף מכריע, אולם גם בני זוג נשואים עושים שיקולי מעבר דירה לצרכים שלהם כגון: השתלמויות, עבודה, התפתחות אישית וכו' כשברור להם שהמעבר יערים קשיים על הילדים בהיבט הלימודי או החברתי, ולעתים המעבר מבוצע על אף התנגדות הילדים.


לדעת בית הדין הגדול, בנסיבות בהן הזוגיות של האם וטובת בנה התינוק עומדים על הפרק, והמדובר במשימה בלתי אפשרית עבור האם להמשיך להתגורר בגוש דן - הדבר לא שונה מהחלטת הורים על העתקת מקום מגורים בתוך מדינת ישראל מהצפון ועד הדרום או על יציאה לחו"ל לצורך פרנסה או השתלמות.


טובת הילד היא שיקול חשוב, קובע בית הדין הגדול, אבל לא שיקול בלעדי שאמור לעצור את חייהם, רווחתם והתפתחותם של ההורים.


בית הדין הגדול פסק כי האם תוכל לעבור להתגורר ביישוב בצפון השרון, והטיל עליה אחריות מוגברת לקיום זמני השהות של האב עם הקטינה. כמו כן קבע כי זמני השהות בסופי השבוע ישתנו באופן שהקטינה תשהה עם אביה שני סופי שבוע מתוך שלושה ופעם אחת באמצע השבוע.


תיק 1244979/2