בימ"ש: האם תוכל לעבור עם הילד לצפון הארץ

בית המשפט לענייני משפחה בקרית גת, כב' השופט מרדכי לוי, התיר לאם לעבור עם הבן המשותף להתגורר בקיבוץ בצפון, בזמן שהאב מתגורר בדרום הארץ.

האם טענה, כי היא התקבלה כחברה בקיבוץ, לאחר שהגישה מועמדות בשנת 2018, וכי רצונה לממש את חלומה ולגדל את בנה בקיבוץ. עוד טענה האם, כי לא תעבור להתגורר בביתה בקיבוץ עם סיום בנייתו חלומה להתגורר בקיבוץ ייגנז שכן חברותה בקיבוץ תפקע והקיבוץ לא יפתח שעריו לקליטה נוספת בעשר השנים הקרובות.

האישה הבהירה, כי כבר בתחילת הקשר בינה לבין האב הודיעה לו שהיא מתכוונת לעבור ולגור בקיבוץ שבצפון מיד כשתהיה לה הזדמנות לעשות זאת. לטענתה, המגורים המשותפים עם האב היו זמניים, הגם שהם לא הטיבו את מערכת היחסים ביניהם עד כי עזבה את הבית ועברה להתגורר לבד בשכירות במושב באזור.

האב התנגד נחרצות למעבר של האם לקיבוץ בצפון, המרוחק כ-137 ק"מ מביתו, וטען כי רק שיקולים כלכליים הובילו אותה ולא טובת הילד. האב טען טענות נוספות, בין היתר, כי האם לא נטעה שורשים בקיבוץ ונהג רק לבקר בקיבוץ, וכי תוכניותיה היא תכנית נדל"נית בלבד.

לאחר שתסקיר קבע, ששני ההורים מיטיבים לילד, בעלי אחריות הורית טובה ומעורבים באותה מידה התקיימה ועדת תסקירים שכללה ראש הצוות, עו"ס לסדרי דין, מפקחת מחוזית לסדרי דין, פסיכולוגית חינוכית מהשירות הפסיכולוגי במועצה וההורים. ועדת התסקירים לאחר ששקלה בכובד את החלופות האפשרויות המליצה שהילד יעבור עם אמו לצפון.

לאחר שבית המשפט קרא את טענות הצדדים, ושמע אותם וכן קרא את התסקיר הגיע למסקנה שיש לאפשר לאם לעבור להתגורר בקיבוץ בצפון. בית המשפט קבע, כי אין המדובר בבקשה להגירה פנימית רגילה, אלא כזו שתשפיע על עתידה של האם.

עוד קבע בית המשפט, כי בשל גילו של הילד, פחות מגיל 6, וע"פ חזקת הגיל הרך שקובעת כי טובת הקטין אצל אמו – די בכך כדי לאפשר לאם להעתיק את מקום מגוריה לקיבוץ.

בית המשפט נדרש גם לסוגיית טובת הילד, וגם לשמירה על זכויותיו של האב בנוגע לזמני השהות שלו עם הקטין. בזמני השהות בסופי שבוע נקבע, כי האם תביא את הבן למקום עבודתו של האב ותאסוף את הבן מבית האב במוצאי שבת. לענין חגים נקבע, כי ההורים יחלקו בהם חצי חצי, ולענין ימות השבוע – בית המשפט אימץ את המלצת התסקיר, עם מתן זכות לאב להרחיב את ביקוריו אצל הילד מעת לעת.

תלה"מ 10457-09-22