הילד ימשיך ללמוד ב"חיידר" ולא יעבור לחינוך ממלכתי דתי תורני

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כב' השופטת סיגלית אופק, דחה תביעה של אם להעביר את בנה, מהמסגרת הנוכחית "חיידר" שבה הוא לומד אל מסגרת לימודית דתית תורנית.

המדובר בזוג חרדים, מהזרם הליטאי, שהתגרש, ובמסגרת הסכם הגירושין קבע הוראות בנוגע לחינוך הבן המשותף. הקטין מתחנך בגן ילדים השייך לזרם החינוך החרדי וצפוי להתחיל את לימודיו בכיתה א' בשנת הלימודים הקרובה. על אף האמור בהסכם, האישה ביקשה לשנות את המוסד הלימודי בו לומד הקטין, ולאחר הליך י"ס הגישה תביעה כנגד האב. האב, מצדו, הגיש כתב הגנה.

נוכח המחלוקת בין הצדדים, בית המשפט הורה לשירותי הרווחה להגיש תסקיר סעד. עורכות התסקיר, המליצו כי מסגרת החינוך של הקטין תשאר על כנה, שכן הילד זקוק ליציבות וקביעות.

האישה טענה, בין היתר, כנגד התסקיר והעדר התייחסות מעמיקה למצבו של הקטין, טענה כנגד המוסד החינוכי – רשלנות, מוזנחות והעדר כל מערכת חינוכית תומכת מקובלת, טענה כי לא נבדקה טענתה על הקשר בינה לבין המוסד החינוכי, סימנים מדאיגים בהתנהגות הילד ועוד.

האב טען, בין היתר, כי בפועל האם מבקשת לבטל את ההסכם עליו חתמו ושקיבל תוקף פסק דין, כמו כן – האם מעדיפה את טובתה שלה ולא את טובת הילד ובנימוקיה אין הסבר מדוע לא יימצא מוסד חינוכי ליטאי אחר בעיר. בנוסף, טען כי התסקיר הבהיר מהי טובתו של הילד, ולמעשה מהעדויות עולה שהקטין אוהב את המוסד החינוכי, אוהב ומקובל על חבריו ועל הצוות החינוכי, וניסיונות האישה להטיל דופי במוסד החנוכי לא צלחו.

בית המשפט סוקר את הסכמות הצדדים בהסכם הגירושין בענין המסגרת הלימודית עליה החליטו הצדדים. עוד קובע בית המשפט, כי מההסכם עולה שהצדדים הסכימו שהילד ימשיך ללמוד במסגרת הנוכחית עד כיתה ח' "אלא אם יחליטו הצדדים במשותף על שינוי מקום מסגרת הלימודית של הילד". בנוסף הסכימו בהסכם על אפשרות חלופית למסגרת הדתית חרדית. למעשה, הצדדים קבעו שהחינוך הלאומי דתי יהיה חלופה לחינוך הדתי חרדי.

יחד עם זאת, בית המשפט מבקש לבחון האם השינוי המבוקש באורח חייו של הילד וחינוכו הוא טובתו. כשבית המשפט בוחן את טענות הצדדים הוא לא מקבל את טענות האם שהמשך חינוכו במוסד הדתי חרדי יפגע בו קשות, וכי עלול להגרם לו נזק חינוכי וחברתי קשה ביותר.

בית המשפט מבסס את עמדתו על התסקיר שהוגש בפניו, וקובע כי התסקיר הוא רציני ומעמיק ושוקל את כל השיקולים הרלוונטים, ובוחן את טענות האישה אחת לאחת, בין היתר, טענות לתנאים מוזנחים של המוסד בו לומד הילד, כי הלימודים במוסד יפגעו בקשר שלה עם הילד, על התעמרות ואלימות שהקטין חווה וכו' כשהוא מפריך אותן, עד שלבסוף הוא דוחה את תביעת האישה.

במקביל קבע בית המשפט כי האב יפעל לתת לילד שיעורי חשבון ואנגלית כשיגיע לכיתה ב' וכי על המוסד החינוכי להעביר לאם דיווחים באופן שוטף בנוגע לילד.

בית המשפט חייב את האישה לשלם לאב הוצאות משפט.

תלה"מ 27244-04-23