• עו"ד אורית יצחקי

בני הזוג התגרשו, והבעל הגיש תביעת משמורת על הכלבים

איש הגיש תביעה להסדרי ראיה/משמורת משותפת על 4 כלבים שהוא ואשתו גידלו יחדיו, האיש אף הגיש בקשה לסעד זמני לקיום מפגש עם הכלבים.


המדובר בצדדים שהיו בני זוג, אשר התגוררו יחדיו החל משנת 2013. בשנת 2017 נישאו ובאותה שנה נפרדו, האישה עזבה את הבית. הצדדים גידלו 4 כלבים. בהתחלה שהו הכלבים אצל האיש למספר חודשים, אח"כ שהו


למשך תקופה מסוימת במחיצת שני הצדדים בהתאם לחלוקה ביניהם.


ביולי 2018 האישה לקחה את הכלבים לביתה, מאז הם שהו אצלה, כשלושה חודשים לאחר מכן הגיש האיש תביעה להסדרי ראיה ומשמורת משותפת על הכלבים. בדיון שהתקיים בבית המשפט נקבעה מתכונת למפגשים בין האיש לבין הכלבים.


מספר חודשים מאוחר יותר הגיש האיש דיווח לבימ"ש כי המפגשים בינו לבין הכלבים לא מתקיימים.


כשבוע לאחר מכן הורה בית המשפט על מחיקת ההליך מאחר שהאיש זנח את תביעתו וישב בחיבוק ידיים הורה בימ"ש הורה על מחיקת התביעה.


עוד קבע בימ"ש כי תביעה כזו נעדרת עילה ודינה להידחות. בימ"ש קבע כי המחוקק לא מצא מקום להסדיר את סוגיית קביעת סדרי ראייה על כלבים, כי האישה היא שמחזיקה בכלבים בפועל והם רשומים על שמה.


כחודש וחצי לאחר מכן, הגיש האיש תביעה חדשה לסעד הצהרתי, וגולל את כל הסיפור וטען כי האישה לא מאפשרת לו קשר עם הכלבים, כי הוא מחובר רגשית לכלבים, דאג לכלכלתם גידולם ובריאותם ועוד טענות.


האישה מנגד טענה טענותיה, בין היתר כי הנטל לגידול הכלבים היה עליה, כי התובע אובססיבי וכפייתי וכי היא נאלצה להגיש נגדו צו הרחקה. בית המשפט קבע, כי דין התביעה להידחות.


בית המשפט סקר את הפסיקה והספרות הקיימות בענין זה, וציין את הגישות בנוגע להכרעה בגורלו של בעל חיים בעקבות הליך גירושין – לבסוף קבע בית המשפט כי לדעתו ההכרעה בסוגיית החזקת בעל חיים לאחר פרידה יש להכריע ע"פ השיקול הרחב של "טובת החיה".


בימ"ש קבע, כי במקרה הזה טובת החיה דורשת הישארות הכלבים בחזקת האישה, שכן הכלבים מצויים אצל האישה מחודש יולי 2018 והאיש לא פגש בכלבים על פני תקופה של שנתיים לערך, ויש ספק אם היענות לתביעת האיש תשרת את טובת הכלבים.


בימ"ש מציין, כי מדובר בנתק ממושך מאוד מבחינת הכלבים והאיש הוא למעשה "אדם זר" עבורם. האיש טען, כי הנתק נגרם כתוצאה מהתנהגות האישה, אולם בימ"ש קבע כי אין לקבל טענה זו של האיש בשל התנהגותו שתרמה לנתק בינו לבין הכלבים.


עוד קבע בית המשפט, כי גם במישור הרכושי התובע לא זכאי לסעד מבית המשפט, שכן הכלבים אומצו על ידי האישה שנתיים לפני שעברו לגור ביחד, ושש שנים לפני הנישואין. עוד קבע בימ"ש, כי טענת האיש לכוונת שיתוף ספציפית לא הוכחה ונזנחה בסיכומיו.


בית המשפט חייב את האיש בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 15 אלף שקלים.



תלה"מ 57065-04-19, לקריאת פסק הדין המלא:


https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/decision57065-04-19/he/57065-04-19.pdf

צרו קשר

03-6143337

054-8083174

ז'בוטינסקי 33, מגדל התאומים 1
רמת גן

  • White Facebook Icon
  • White LinkedIn Icon

לעדכונים שוטפים:

האמור באתר זה מהווה מידע כללי בלבד, מידע זה אינו ייעוץ משפטי, אינו תחליף לייעוץ משפטי ואינו ייעוץ משפטי הניתן ע"י עורך דין. אין להסתמך על המידע באתר בשום צורה ודרך.

כל הסתמכות ו/או פעולה שנעשית ע"פ המצויין באתר זה היא באחריות המשתמש בלבד. 

© כל הזכויות באתר שמורות לעו"ד אורית יצחקי www.oym-law.com