האב ביקש לבטל את המזונות, בית המשפט לא התרשם: "לא חל שינוי נסיבות מהותי"

לטענתו, מאז הגירושין הכול נראה אחרת – עבודה, הכנסות, משפחה חדשה. אלא שבית המשפט נדרש לשאלה מהותית – מתי באמת אפשר לפתוח הסכם מזונות שנחתם כחוק?

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה חושף מאבק משפטי מתמשך בין גרושים סביב שאלת המזונות של שתי בנותיהם התאומות.

האב טען כי מצבו הכלכלי הורע וכי האם משתכרת כיום סכום גבוה בהרבה משהשתכרה בעת הגירושין – ולכן יש לבטל את המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין שאושר בבית המשפט בשנת 2020.

אלא שבית המשפט, השופטת עידית בן-דב ג’וליאן, דחה את התביעה במלואה וקבע כי לא חל כל שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי או ביטול של חיוב המזונות.

הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין

הצדדים נישאו בשנת 2014 והתגרשו בשנת 2020. בהסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין נקבע כי האב ישלם 3,000 ₪ לחודש עבור מזונות שתי בנותיהם ועוד 1,000 ₪ עבור מדור והחזקתו, בנוסף למחצית מהוצאות חינוך ובריאות.

בעת אישור ההסכם האב השתכר כ־13,000–15,000 ₪ נטו לחודש, והאם – כ־10,000 ₪, כאשר באותה עת קיבלה דמי אבטלה זמניים. עוד נקבע כי הקטינות ישהו עם האב פעמיים באמצע השבוע ובכל סוף שבוע שני.

שנתיים לאחר מכן הגיש האב תביעה לביטול המזונות, בטענה כי מאז חלו שינויים מהותיים: האם מרוויחה יותר, יש לה בן זוג המתגורר עמה, זמני השהות הורחבו, נולד לו ילד נוסף, והוא פוטר מעבודתו.

טענות האב: “ההסכם כבר לא משקף את המציאות”

לטענת האב, הכנסת האם גדלה לכ־16,000 ₪ בחודש – פי שניים מהכנסתו הנוכחית. לדבריו, היא חיה בזוגיות חדשה, ואילו מצבו הכלכלי הורע לאחר שפוטר. הוא הוסיף כי מאחר שהרחיב את זמני השהות עם בנותיו ואף נולד לו ילד נוסף, יש לראות בכך שינוי נסיבות מהותי המצדיק ביטול המזונות שנקבעו בהסכמה.

בנוסף טען כי בעת החתימה על הסכם הגירושין לא היה מיוצג, וכי ההסכם “הוכתב לו” ואינו משקף את כוונתו האמיתית.

טענות האם: “הוא פשוט לא עמד בנטל ההוכחה”

האם השיבה כי האב לא הוכיח שום שינוי אמיתי מאז נחתם ההסכם. לדבריה, הוא אף נמנע במכוון מלצרף תלושי שכר עדכניים – ובמקום שבו כן צירף, עלה דווקא כי הכנסתו גדלה ביחס לעבר.

האם ציינה כי מצבה הכלכלי אינו השתפר אלא דווקא הורע, וכי היא סובלת מבעיה רפואית שהביאה לפגיעה בהכנסותיה. עוד הדגישה כי ההסכם שנחתם ביניהם הוא הסדר כולל הכולל גם ויתורים רכושיים מצידה – ובהם ויתור על כתובתה ועל איזון זכויות סוציאליות.

ניתוח משפטי: מתי אפשר לשנות מזונות שנקבעו בהסכם גירושין?

השופטת בן-דב ג’וליאן הזכירה כי לפי סעיף 13(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), ניתן לשנות חיוב מזונות שנקבע בהסכם רק אם הוכח שינוי נסיבות מהותי.

לדבריה, הפסיקה קבעה כי שינוי כזה צריך להיות מהותי, מובהק ובלתי צפוי, ולא שינוי רגיל או צפוי מראש.

בהקשר זה הפנתה השופטת לפסיקות העליון – בהן ע”א 363/81 פייגה נ’ פייגה וע”א 4515/92 שטיין נ’ שטיין – שבהן נקבע כי הסכם גירושין הוא הסדר כולל ושלוב, ולכן לא ניתן “לפרק” ממנו רכיב אחד בלבד כמו המזונות בלי לבחון את כלל ההסכמות.

“לא רק שלא הוכיח ירידה בהכנסות – ההכנסה שלו דווקא עלתה”

מהראיות שהוצגו עלה כי במועד חתימת ההסכם האב הרוויח 13,000–15,000 ₪, וכיום הכנסתו הממוצעת עומדת על 14,770 ₪ נטו.

השופטת ציינה כי האב לא צירף את מלוא תלושי השכר שנדרשו, ואף לאחר הוראות מפורשות של בית המשפט – המשיך להימנע מהגשתם.

בפסק הדין נכתב כי מדובר בהתנהלות “בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים”, שכן הימנעות מהצגת מסמכים מהותיים מהווה הודאה משתמעת בטענות הצד שכנגד.

מתוך כך קבעה השופטת כי לא זו בלבד שלא הוכחה ירידה בהכנסות האב – אלא שהכנסתו הפנויה אף עלתה.

“לא כל שינוי הוא שינוי מהותי”

באשר לטענה כי נישואיו השניים והולדת בנו הנוסף מהווים שינוי נסיבות, הבהירה השופטת כי מדובר בנסיבות צפויות שאין בהן כדי לשנות את ההסכם.

גם הטענה כי האם חיה עם בן זוג נדחתה, לאחר שלא הובאה כל ראיה לכך, ואף נקבע במפורש בהסכם הגירושין כי זוגיות חדשה אינה עילה להפחתת מזונות.

לגבי גיל הקטינות והרחבת זמני השהות – בית המשפט קבע כי מדובר בשינויים מינוריים שאינם מצדיקים שינוי במזונות, במיוחד כשהצדדים ידעו מראש על האפשרות הזו ובכל זאת הסכימו על הסכומים שנקבעו בהסכם.

ההכרעה: התביעה נדחתה – והאב חויב בהוצאות

בית המשפט דחה את תביעת האב לביטול המזונות, וקבע כי לא הוכח שינוי נסיבות מהותי כלשהו. השופטת ציינה כי ההסכם בין הצדדים הוא הסכם כולל ושלוב, הכולל ויתורים הדדיים, וכי שינוי חד-צדדי בסעיף המזונות בלבד יפגע באיזון שבין הצדדים.

האב חויב לשלם לאם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪, ונמתחה עליו ביקורת על ניהול ההליך בחוסר תום לב.

חשיבות פסק הדין

פסק הדין מדגיש עיקרון יסודי בדיני המשפחה: הסכמי גירושין הם לא טיוטה פתוחה, אלא התחייבות מחייבת שראוי לשמור על יציבותה.

רק כאשר מוכח שינוי נסיבות מהותי, ברור ומובהק – ניתן לשוב ולפתוח את ההסדר.

הפחתת מזונות? לא חל שינוי נסיבות מהותי.