האב יהודי והאם מוסלמית, באיזו מסגרת יתחנך הילד?

האב יהודי, האם מוסלמית. האב ביקש להעביר את הילד, בן 6 וחצי, לבית ספר ממלכתי דתי על מנת שיספוג את ערכי היהדות. האם התנגדה. מחלוקת בין הורים שנפרדו לגבי חינוכו של ילדם. המקרה ממחיש את מורכבותה של שאלת חינוך ילדים להורים גרושים או פרודים במצב בו להורים תפיסות עולם שונות, ובמצב בו הם משתייכים לדתות שונות,  ומדגיש את חשיבותו של שיקול טובת הילד מעל לכל.

ההורים, הם בני זוג לשעבר, נמצאים בסכסוך מתמשך סביב חינוכו של בנם, בן ה- 6.5, שנולד לאחר שאמו, אשר אינה יהודייה, התחילה בתהליך גיור אך לא השלימה אותו.

לאחר שנים של מחלוקות סביב הסדרי השהות וזמני מפגש, האב הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בבקשה לרשום את בנו לבית ספר ממלכתי דתי בניגוד לעמדת האם.

בפני בית המשפט עלתה שאלה מהותית: באיזה זרם חינוך יתחנך הילד?

האב, יהודי שומר מסורת, תבע את האם וביקש להעביר את ילדם המשותף לבית ספר ממלכתי דתי. הוא טען כי מעבר לבית ספר דתי יהווה צעד ראשון לקראת גיורו של בנו ויאפשר לו לחוות את ערכי היהדות, וכי זרם חינוך זה כולל סיוע מיוחד לילדים עם צרכים מיוחדים.

האם, מוסלמית, חוגגת חגים יהודיים אך מנהלת אורח חיים חילוני, התנגדה בתוקף. היא טענה כי הילד גדל בסביבה חילונית והעברתו לבית ספר דתי ייצור בלבול ודיסוננס, בפרט בשים לב לכך שהוא על הרצף האוטיסטי ומתקשה מאוד לקבל שינויים.

בית המשפט הזמין תסקיר עו"ס. העו"ס שוחחה עם רכז בית הדין לגיור שטיפל במשפחה, עם המטפלת הרגשית של הקטין ועם כל אחד מההורים.  מהתסקיר עלה, כי הקטין התחיל ללמוד בכיתה א' בכיתת תקשורת בבית ספר ממלכתי, ולדברי המטפלת מאחר והוא לא גדל בסביבה דתית שילובו במסגרת כזו יצור פערים שיקשו עליו.

עוד צוין בתסקיר כי האב ביקש לרשום את הקטין לבית ספר ממלכתי דתי כדי שהילד יוכל לעבור תהליך גיור, וכי סל הטיפול בבית הספר הממלכתי הדתי רחב יותר מאשר בכיתות תקשורת בבתי ספר ממלכתיים.  עוד ציינה העו"ס, כי בהתאם לשיחתה עם רכז הגיור, הקטין יוכל לעבור גיור רק לאחר שיל שילמד במסגרת ממלכתית דתית ורק במידה שהאם תקיים "אורח חיים דתי הכולל שמירת מצוות ושמירת שבת".

סופו של דבר המליצה העו"ס, כי הקטין ילמד בכיתת תקשורת בבית ספר ממלכתי ולא בבית ספר השייך לזרם הממלכתי דתי.

בית המשפט, כב' השופטת ענת הלר כריש, פסקה כי טובת הילד היא להמשיך ולהתחנך במסגרת חינוך ממלכתית בלבד (לא דתית).

הכרעת בית המשפט נשענה על נימוקים משפטיים וחברתיים:

• שיקול טובת הילד: בית המשפט מדגיש כי טובת הילד היא העיקרון המנחה בהכרעה, וכי כל החלטה צריכה להיות בהתאם לצרכי הילד הקונקרטי.

• קונפליקט: השופטת קובעת כי הילד ימצא עצמו בקונפליקט בלתי פתור אם יעבור למסגרת חינוך דתית.

  • בין אורח חיים לבית ספר: הילד גדל בבית חילוני וחווה מציאות שונה מאוד ממה שילמד בבית הספר הדתי.

  • זהות דתית:  העברת הילד לבי"ס ממלכתי דתי יהודי במסגרת בה רוב הילדים יהודי יציב קושי בפניו שכן ידרש להתמודד עם שאלת זהותו הדתית – נושא מורכב גם לילד רגיל.

  • הורים: המחלוקת בין ההורים מסבכת את המצב עוד יותר.

  • אוטיזם: מצבו המיוחד של הילד הופך אותו רגיש יותר לשינויים, והעברתו לבית ספר דתי עלולה לשמש גורם שיקשה על חייו ויפגע בטובתו.

    
    

• המלצות שירותי הרווחה: בית המשפט קיבל את המסקנות והמלצות העו"ס, אשר בחנה את מצבו של הילד מתוך הכרות עמוקה עם צרכיו וחייו.

  
  

• גישה חילונית: בית המשפט מתייחס לעמדת האם, המתנגדת לגיורו של  הילד והמעוניינת שיתחנך במסגרת חינוך חילונית. 

  
  

• גיור: טענת האב, כי הלימודים בבית ספר דתי יסייעו בגיורו של הילד היא טענה תיאורטית ואף לא רלוונטית. בעיקר, כי לא הוכח שגיורו של הילד אפשרי גם אם ילמד במסגרת חינוך דתי, שעה שאמו מנהלת אורח חיים לא יהודי ולא דתי.

  
  

עוד הוסיף בית המשפט, כי טענת האב כי הוא  מנהל "אורח חיים מסורתי, לא מדליק אש ולא נוסע בשבת, חוגג עם המשפחה שלו חגים",  ולכן הוא רוצה שהילד יתחנך במסגרת חינוך דתית לא מצדיקה היעתרות לסעד של העברת הילד לחינוך בממלכתי דתי.

ראשית, קבע בית המשפט, טענה זו לא מתמקדת בטובתו של הקטין אלא ברצונו של האב, אבל השיקול על פיו יש להכריע בהליך זה הוא טובתו של הקטין ולא הוכח שטובת הקטין היא לעבור לבית ספר דתי.

שנית, קבע בית המשפט, גם אם הקטין ימשיך ללמוד בבית ספר השייך לזרם הממלכתי, לא יהיה בכך כדי למנוע ממנו "לספוג את ערכי היהדות". משום שהקטין שוהה עם האב חלק לא מבוטל מזמנו ויכול לחשוף את הקטין לתכנים אלה בשים לב לכך שאחת ממטרות החינוך הממלכתי היא "ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית" (סעיף 2(א)(4) לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953).

משמצא בית המשפט כי טובתו של הקטין אינה לעבור למסגרת חינוך השייכת לזרם החינוך הממלכתי-דתי, כאמור, נדחתה התביעה.

פסק הדין ממחיש את המורכבות של המחלוקות סביב חינוכו של ילד במקרה של הורים גרושים, עם תפיסות עולם שונות,עם זהות דתית שונה, ומדגיש את חשיבותו של שיקול טובת הילד מעל לכל.  בית המשפט מכיר בצורך להגן על זכויותיו של הילד ולהעניק לו סביבה תומכת בה יוכל להתפתח ולצמוח בהתאם לצרכיו.

המקרה מעלה שאלות חשובות לדיון סביב שאלת גיור ילדים וחינוכם במדינת ישראל.  הוא מהווה דוגמא למקרים בהם הסכסוכים בין הורים גרושים משפיעים על גורלו של הילד ויוצרים אתגרים משפטיים וחברתיים מורכבים.

תהל"מ 54524-04-23

גירושין / פרידה: איפה יתחנך הילד