ניכור הורי וסירוב לקיום קשר בין הורה אחד להורה השני לא פוסחים על קהילת הלהט"ב.
אז מה קורה כשאמא אחת מסרבת להיות בקשר עם ילדיה התאומים (שנולדו לאמא השניה), עבורם קיבלה צו הורות פסיקתי ומכוח צו זה היא הורה שלהם? ומה קורה כשאותה אמא מסיתה את הבת (הביולוגית) ונוקטת ניכור הורי כלפי האמא השניה?
בסוגיה זו דן כב' השופט ארז שני בהחלטה בתלה"מ 30742-01-22.
המדובר בשתי נשים, שניהלו קשר זוגי והקימו משפחה, האמא האחת, גב' מ., ילדה בת, והאמא השניה, גב' ט', ילדה תאומים. שתי בנות הזוג פעלו על מנת ששתיהן יוכרו כאמהותיהן של שלושת הילדים.
לימים הגיעו השתיים להתדיין בין כתלי בית המשפט בהמשך לפירוד ביניהן.
אמא מ' טענה בבית המשפט כי היא לא מעוניינת בקשר עם הילדים התאומים שנולדו לאמא ט', ושאין לה רגשות אמהיים כלפיהם. בית המשפט הזעזע מטענתה של אמא מ', שכן מדובר בילדים שעוד לא הגיעו לגיל שנתיים, כלומר פעוטות!!
אמא מ' ניתקה את הקשר עם התאומים, ובזמן הדיון, הנתק כבר היה 8 חודשים, ולמרות זאת בבית המשפט אמא מ' ציינה בפני בית המשפט שאינה מעוניינת בחידוש הקשר עם הקטינים.
בפתח החלטת בית המשפט, קבע כב' השופט ארז שני כי "למען האמת הרושם שמתקבל כרגע הוא שמנוח בפני מקרה שהבעייתיות שבו חורגת מעבר לבעיות של ניכור הורי "רגיל", ככל שיש דבר כזה ניכור הורי רגיל ובכל מקרה, את המציאות שכאן מצאתי כמדירת מנוחה עד מאוד".
בית המשפט ציין את הדרך הארוכה שעשת קהילת הלהט"ב כדי לזכות בזכויות הוריות, והביע מורת רוח מהתנהגותה של אמא מ'. בית המשפט בהחלטתו קבע, כי "הנורמה החברתית והמשפטית אינה מכבדת התנהגות של הורה הנמלט מחובותיו כהורה .... התנהגותה של מ' יכול ומשחקת לידי המתנגדים למתן אפשרות ההורות שהתפתחה כלפי הקהילה".
טענתה ועמדתה של אמא מ' הן כל כך חמורות בעיני בית המשפט עד שבית המשפט קבע שצריך להטיל ספק חמור ביכולת ההורית שלה לא רק כלפי התאומים (ילדיה הביולוגים של אמא ט'), אלא משליכה גם על מסוגלותה ההורית כלפי בתה שלה (הביולוגית).
בית המשפט ציין, כי "אדם שיש לו את היכולת הנפשית לוותר כלאחר יד על ילדיו, גם אם הם תוצר של צו הורות פסיקתי, מעורר בנו כחברה אי נוחות וספקות לגבי רגשותיו או היעדרם".
אולם אמא מ' לא הסתפקה רק בניתוק שלה מהתאומים, אלא גם התנהגה כהורה מנכר. בית המשפט קבע, כי לאמא מ' מסוגלות רגשית להתנתק הורית, וכי היא אומרת במפורש שהבת (שהיא ילדה) אינה של אמא ט', יש הפרעות שגוברות לזמני השהות, התירוץ "הקטין אינו רוצה", והופעל הנשק הידוע – תלונות במשטרה וטענות לאלימות.
כב' השופט שני הטיל ספק חמור ביכולת של אמא מ' לשקול את האינטרסים של הבת במנותק מהאינטרסים שלה, והורה על מינוי אפוטרופוס לדין לכל הילדים!
לא רק זאת, בית המשפט הורה לשירותי הרווחה לתת את דעתם בנוגע לכשירותה ההורית של אמא מ' תוך שהוא קובע ליידע פקידת סעד לחוק הנוער טיפול והשגחה! בנוסף לכך, בית המשפט הפנה את שתי האמהות לבדיקת מסוגלות הורית.
בית המשפט קובע בצורה ברורה: "אם ביצוע ניכור הורי הוא בלתי חוקי – קל וחומר להתנתקות מילדך שלך".
בית המשפט פסק הוצאות לאמא מ' אותם תשלם לאמא ט'.
לייעוץ משפטי ניתן לפנות לעו"ד אורית יצחקי 054-8083174
Comments