אישה הגישה תביעה נזיקית על סך 250,000 ש"ח נגד בעלה לשעבר לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה, בה עתרה לחייב אותו בפיצויים בגין נזקי גוף ונפש שנגרמו לה בגין התעללות פיזית, נפשית ומינית כלפיה, במשך כל שנות הנישואין. הצדדים שהיו נשואים 35 שנה, התגרשו בהסכם גירושין. מה פסק בית המשפט, ומדוע?
לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה, כב' השופטת עינת גלעד משולם, הוגשה תביעה של אישה שתבעה פיצויים בגובה 250,000 ש"ח כנגד בעלה לשעבר בגין נזקי גוף ונפש שנגרמו לה בגין התעללות פיזית, נפשית ומינית כלפיה, במשך כל שנות הנישואין.
המדובר בגבר ואישה שהיו נשואים 35 שנים ולהם שלושה ילדים בגירים. השניים התגרשו בבית הדין הרבני שנתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין עליו חתמו.
הבעל הגיש נגד האישה בקשה ליישוב סכסוך ברקע מחלוקת בין הצדדים על תשלומים בהתאם לחוות דעת אקטוארית בהמשך לגירושיהם. האישה טענה, כי המפגש ביחידת הסיוע במסגרת יישוב הסכסוך העיר בה חרדות ואירועי עבר, משכך הגישה תביעה כנגד הבעל לשעבר.
בתביעתה טענה האישה, כי בעלה לשעבר התנהל כלפיה באלימות פיזית ונפשית במשך כל שנות הנישואין, שהוא נהג להכות אותה, להרים עליה ידיים, לדחוף אותה ולהעיף אותה באוויר, להיצמד אליה והלרים אגרוף מעלה לראשה. לטענתה, בעלה לשעבר התעלל בה קשות באופן יומיומי במהלך שנות הנישואין, נהג לאיים עליה, רמס וביטל אותה, התייחס אליה כאל עבד,בזמן שהיא תמכה בו וטיפחה את הבית והמשפחה. אולם, לא רק זאת – לאישה היו טענות נוספות בנוגע לאלימות, וטענה בין היתר, כי הוציא ופיזר כספים ללא ידיעתה, השתולל, דפק על דלתות החדרים ועשה עוד כהנה וכהנה דבר שגרם לנזקים בבית לפני שנמכר ועוד ועוד טענות בנוגע לאלימות.
האישה טענה, כי רק לאחר שנפגשה עם עו"ס הבינה והפנימה את מסכת ההתעללות הקשה. התובעת קושרת בין מצבה הבריאותי הבעייתי שכולל נטילת תרופות כולל תרופות פסיכיאטריות לבין התעללות הבעל, וכן שההעלות הותירה בה צלקות נפשיות וגרמה להצטברות מתחים וחרדות, העדר שינה ותפקוד לקוי ואלו הובילו להתפרצות מחלת שלבקת חוגרת. בכתב התביעה ביקשה האישה שהבעל לשעבר יפצה אותה בגין ההתעללות הנפשית והפיזית רבת השנים, נזקים ממוניים ולא ממוניים בגין פגיעה בשמה הטוב וכו'.
הגרוש טען, כי האישה הגישה את התביעה מאחר שדרש ממנה ליישם את ההסכם שקיבל תוקף פסק דין, שקובע כי עם פרישתה היא תצטרך להעביר לו תשלומים שונים. מאחר והיא לא הסכימה להעביר לו כספים, הוא הגיש בקשה לי"ס.
בית המשפט דחה את התביעה כשהוא קובע כי "התובעת לא הוכיחה את תביעתה אף לו בדוחק". בית המשפט קבע, כי גם אם היתה מצליחה להוכיח את הטענות בכתב התביעה או את חלקן, היה עליה להוכיח את הנזק שנגרם כתוצאה מהמעשים הנטענים ומיוחסים לגרוש, להצביע על נזקים מאותם המעשים, לכמת את הנזקים ע"פ מידת הפגיעה והיקפה – אבל עשתה זאת בשום שלב.
לא רק זו, המומחה שמינה בית המשפט מטעמו שלל נזקים, ולא התרשם מפגיעה או הפרעה נפשית של האישה, וקבע כי היא מתפקדת, ולא נגרם לאישה הפרעה נפשית או נכות.
בית המשפט הביע פליאה שכן הצדדים היו נשואים 35 שנים, ואם טענה האישה למסכת התעללות על פני שלושה עשורים, איך לא היה בידה אף לא מסמך אחד המבסס את טענותיה בנוגע לאלימות, איומים, התנהגות משפילה ועוד. האישה לא הציגה בבימ"ש – מכתבים, פתקים, דוא"ל, הודעות ווטסאפ, לא הציגה תלונות, פניות למשטרה או לרווחה, לא פניה לקבלת טיפול רפואי בגין מעשי אלימות שחלקם, כפי שטענה, הובילו לחבלות כגון: חתכים בידיים, במצח, דימומים.
האישה נמנעה מלזמן עדים לתמוך בגרסתה, גם לא את בני משפחתה שלטענתה ידעו עשור קודם לכן על המתרחש, אפילו בתה – עורכת דין – לא זומנה להעיד על שהתרחש לטענת האישה. האישה לא פירטה אירועים קונקרטיים שמהווים בסיס לתביעה, מעדותה בבימ"ש האישה היתה נחרצת ולא הביעה כל פחד מהגרוש, כל זאת שעה שהאישה העלתה טענות אלה שנים רבות לאחר הגירושין.
בימ"ש קובע, כי גם אם היתה מצליחה האישה להוכיח התעללות ואלימות היה עליה להוכיח את הקשר בינן לבין הנזקים להם טענה.
בית המשפט גם סקר טענות אחרות של האישה, ודחה אותן אחת לאחת.
מאחר שהאישה הגישה תביעה מבלי שהוכיחה אותה, משכך בית המשפט דחה את התביעה וחייב אותה בהוצאות עבור הגרוש.
תלה"מ 23012-12-21
Comments