אלימות כלכלית: כשהכסף הופך לנשק

הצעות חוק למניעת אלימות כלכלית הוגשו על שולחן הכנסת בשנים האחרונות, אך למרבה הצער לא קרה איתן דבר.

הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה, התשפ"א-2021 הוגשה על שולחן הכנסת בכנסת ה-24, בכנסת ה-25 במספר - הוגשה הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית)(הוראת שעה), התשפ"ג – 2023. יש הבדל בין שתי הצעות החוק.

אחד ההבדלים בין ההצעות הוא בנוגע לדמי המזונות. בעוד הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) הוראת שעה אינה חלה על דמי מזונות לרבות מזונות זמניים, הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית שהוגשה לכנסת ה-24 מגדירה אי תשלום מזונות כאקט מכוון כאלימות כלכלית.

הצעות החוק מבקשות להגן על הסובלים מאלימות כלכלית. אלימות כלכלית היא לא מגדרית, על אף שרוב הסובלות הן נשים, אלימות כלכלית מופעלת גם על קשישים.

הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה, התשפ"א-2021 מגדירה אלימות כלכלית "כהתנהגות סדרתית ונמשכת של בן זוג או בן משפחה המהווה כפיה, הטעייה או שליטה שאינה סבירה בבן זוגו או בבן משפחתו", והמתבטאת במספר אופנים.

אחד האופנים להגדרת אלימות כלכלית היא "מניעה מכוונת של תשלומי דמי מזונות ילדים או הוצאה נלוות חריגות שנפסקו בפסק דין קבוע או זמני, למרות שידו של הפוגע משגת את תשלומם".

התעללות כלכלית למעשה מייצרת שליטה של המתעלל בקורבן שלו בכל מיני אופנים, למשל מניעה או הגבלה של שימוש במשאבים כלכליים של בני הזוג, ניכוס המשכורת של הקורבן, דרישה לדווח על כל הוצאה כספית ועוד.

צורת ההתעללות אינה אחידה, וכל קורבן סובל בדרך אחרת, שונה.

נשים לפעמים לא מודעות לכך שהן נתונות לאלימות כלכלית.

אלימות בתוך התא המשפחתי לובשת צורות שונות. לא תמיד זו אלימות פיזית, לפעמים מדובר באלימות נפשית בלתי פוסקת שנועדה להטיל פחד על האישה באופן שוטף. לעתים, יהיה מדובר באלימות כלכלית שמטרתה למנוע את עצמאותה של האישה באופן שמחזק את התלות שלה והצורך שלה בבן הזוג שלה, בפוגע.

אלימות כלכלית יכולה להופיע כאלימות בפני עצמה – כשבן הזוג דורש דיווח אישורו על כל רכישה ועל כל הוצאה, כשבן הזוג לא מאפשר לאישה לבצע רכישות בעצמה, משתלט על חשבון הבנק, משתלט על המשכורת שלה, מסתיר נכסים, מבריח נכסים, מבריח כספים, יוצר חובות, במקרה של גירושין מפסיק לשלם מזונות - ולעתים זו אלימות נלווית או נמשכת לאלימות פיזית, מילולית, נפשית, מינית.

כאמור, ולמרבה הצער, אף אחת מהצעות החוק למניעת אלימות כלכלית לא עברה בכנסת, ולמעשה אין הכרה חוקית באלימות כלכלית כעבירה והתוצאה היא שאין מענה לנשים שסובלות מאלימות כלכלית. כשאישה חווה אלימות פיזית, היא יכולה לפנות לרשויות – להגיש תלונה במשטרה, לבקש צו הרחקה, לפנות לרשויות הרווחה וכיוצ"ב. אבל באלימות כלכלית המצב שונה.

בחודש פברואר 2023, קבע בית העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים (ע"0 5778/22) שבכל בנוגע לאלימות כלכלית בין בני זוג, מדובר בתופעה שמערכת המשפט הישראלית טרם התמודדה עמה בצורה מקיפה ומשמעותית, וזאת חרף פוטנציאל הנזק הגלום בה.

קביעה זו של בית המשפט העליון רק מחזקת את הצורך בחקיקה, ובהגנה על הסובלות מאלימות כלכלית.

#אלימותכלכלית #אלימותכלפינשים #אלימותפיזית #אלימותנפשית #אלימותמילולית #כשהכסףהופךלנשק #אלימותנגדנשים #דמימזונות #תשלוםמזונות #לאמשלםמזונות #דינימשפחה #עודאוריתיצחקי