שאיבת זרע מהמת – למי יש זכות לבקש? מהו חלון הזמנים לשאיבת זרע?

שאיבת זרע מן המת היא פרוצדורה שיש לה חלון זמנים קצר, ולא לכל אחד יש את הזכות לבקש שאיבת זרע במצב כזה. אז מי יכול לבקש לשאוב זרע לאחר המוות, מתי צריך לבצע את השאיבה, ומה קורה אחרי שאיבת הזרע במאמר הבא

סיפורה קורע הלב של שי-לי עטרי, שהצליחה להמלט ממחבלי חמא"ס בכפר עזה בעודה נושאת את התינוקת רכת הימים בידה, ורצונה העז לזרז את זיהויו של בעלה כדי להשתמש בזרעו העלתה על סדר היום, בתוך האסון הענק שפקד את מדינת ישראל ועם ישראל - את סוגיית שאיבת זרע מן המת

שאיבת זרע – חלון זמנים

לשאיבת זרע מן המת יש חלון זמנים קצר בין 24 שעות ל- 36 שעות בלבד,

משכך יש צורך לקבל החלטה באופן מיידי.

המדיניות היא שמאחר שחלון הזמנים מאוד קצר הוא לאשר את שאיבת הזרע, הפניה מתצעת לבית המשפט לענייני משפחה על מנת לקבל צו המורה על שאיבת זרעו של המת.

שאיבת הזרע הוא למעשה הליך כירורגי שמתבצע, שלא כאן המקום להרחיב על אופן השאיבה ממש.

שאיבת זרע – מה קורה אחרי?

לאחר הליך שאיבת הזרע, תאי הזרע יוקפאו והשימוש בהם ידרוש

הליך משפטי נוסף בבית המשפט לענייני משפחה.

בהליך זה יהיה צורך לבקש מבית המשפט לתת צו המאפשר לבצע

שימוש בתאי הזרע לצורך הפרייה. למעשה השאלה החשובה היא שאלת השימוש בזרע.

אחרי שאיבת זרע – מה המצב המשפטי ביחס לשימוש בזרע?

השימוש בזרע של נפטר נדונה בפסיקה לא מעט, אך טרם הוסדרה בחוק.

סוגיית שימוש בזרע של המת הגיעה עד בית המשפט העליון.

המצב המשפטי כיום קובע, כי השימוש בזרע של נפטר תהיה בהוכחת רצון הנפטר

בהולדת ילדים מזרעו לאחר מותו. עוד נקבע, כי במקרה שבו לנפטר היתה

בת זוג קבוע, אך הנפטר לא נתן ביטוי מפורש – בכתב או בדרך אחרת –

לרצונו או להסכמתו לענין שאיבת זרע לאחר המוות ושימוש בו לאחר מותו,

יש לבדוק את רצונו המשוער של הנפטר להביא ילדים לעולם גם לאחר מותו עם בת זוגו.

לכן, ככלל בת הזוג היא היחידה שרשאית לעשות שימוש בזרע של המת לצורך הפרייתה.

בשנת 2003 גיבש היועץ המשפטי לממשלה הנחיות בנוגע לשאיבת זרע מן המת וכן לשימוש בו.

בהתאם להנחיות, בהליכים בהם הוגשה בקשה של בת זוג של נפטר

לעשות שימוש בזרע שניטל ממנו, ניתן לעשות שימוש בזרע של מנוח

על ידי בת זוגו שביקשה זות וזאת בהתאם לנסיבות המיוחדות של המקרה.

נקודת המוצא של ההנחיה, היא קיומו של רצון משותף של שני בני הזוג

להוליד ילד ולגדלו והעמדת צאצאים לאדם מבת זוגו גם לאחר מותו.

נקבע בפסיקת בתי המשפט, כי שימוש בזרע של אדם שנפטר לשם הבאת ילדים

לעולם מתאפשר מבחינה משפטית קודם כל בשל עקרון כיבוד רצון הנפטר,

והאוטונומיה של הנפטר משמעותה להבין מה היה רצונו,

ואם הנפטר לא השאיר אחריו הוראה מפורשת אז להבין מה היה רצונו המשוער,

כלומר רצונו המשוער של הנפטר עצמו – לא של הוריו או של גורמים חיצוניים.

כמובן, שניתן להעזר בגורמים חיצוניים, כמו הוריו של הנפטר כדי לגלות ולהבין מה

היה רצונו המשוער של הנפטר, לקבל אינדיקציות ברורות וראיות משמעותיות,

מוצקות ואיתנות, לא השערות.

לצורך השאלה מה היה רצונו של הנפטר בנוגע לזרעו,

בית המשפט יבחן את רצון הנפטר בזמן אמת, כלומר בזמן שזרעו נשמר,

וכן מה היה רצונו ביחס להולדה שתתקיים בנסיבות הקיימות העומדות בפני בית המשפט.

בחודש ינואר 2023 בית המשפט נעתר לבקשת אלמנה להתיר אלה

לעשות שימוש בזרע של בעלה המנוח לשם הפרייתה,

לאחר נישואים של 17 שנים במהלכן עשו השניים מאמצים רבים,

להביא ילדים לעולם שלא צלחו.

בחודש פברואר 2023 בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב,

כב' השופט יהורם שקד (תמ"ש 7181-04-21) דחה בקשה של אישה נשואה שיש

לה שני ילדים להתיר לה מזרעו של מי שהיה בן זוגה לפני 17 שנים (לפני שהכירה את בעלה הנוכחי).

במהלך ההליך המשפטי, בית המשפט לא שוכנע מעדותה של האישה

כי בן זוגה המנוח הביע בפניה את רצונו שהיא תהרה מזרעו לאחר מותו.

בוודאי לאחר שהאישה נישאה והקימה משפחה חדשה עם בעלה הנוכחי.

לייעוץ משפטי – עו"ד אורית יצחקי בנייד 054-8083174

שאיבת זרע