לחסן את הילדה או לא?
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (תמ"ש 18421-01-19) קבע, כי קטינה כבת 12 תחוסן בחיסון נגד חצבת.
המדובר בזוג שהתגרשו ולהם ילדה משותפת כבת 12. בשל העליה הדרסטית במספר נדבקים בחצבת, ביקשה האם מהאב לחסן את הילדה בחיסון נגד חצבת. אלא שהאב, סירב כי הבת תחוסן.
בשל המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, הגישה האם לבית המשפט בקשה דחופה לתת לה צו שיאפשר לה לחסן את הילדה בהתאם להמלצות משרד הבריאות.
במצב זה בו ההורים לא הגיעו להסכמה, בית המשפט מכריע בסכסוך על פי טובת הילדה. בית המשפט קובע, כי "העיקרון המנחה את בית המשפט בכל הנוגע לענייניה של קטינים, בהיעדר הסכמות בענייני המסורים לסמכות של ההורים כאפוטרופוסים טבעיים של ילדם, הוא טובת הילד".
בית המשפט קובע, כי טובת הילדה היא לקבל את החיסון נגד חצבת.
בית המשפט בפסק דינו סוקר את המלצות משרד הבריאות בנוגע למניעת הידבקות במחלת החצבת, סיכויי ההידבקות במחלה, הסיכונים הנלווים במתן החיסון וכו', וקובע כי "לקטינה אשר לא חוסנה קיים סיכוי או סיכון להידבק במחלה בשל הירידה ב'הגנת העדר'." למעשה, בית המשפט דוחה את כל טענותיו של האב נגד חיסון הקטינה.
בית המשפט קובע, כי בהתאם לאתר משרד הבריאות מאחר שלא ניתן להתחסן למחלת החצבת בלבד, אלא נדרש לבצע חיסון מרובע –הקטינה תחוסן בחיסון המרובע.
בשל סירובו של האב כאמור – בית המשפט קובע כי הילדה תחוסן, וכי די יהיה בחתימתה של האם כדי לבצע את החיסון.
