top of page
  • תמונת הסופר/תעו"ד אורית יצחקי

ביקשה לשנות מקום מגוריה בלי הילדות. הגרוש התנגד – מה נקבע?

האם התחתנה שוב, וביקשה לעבור דירה – בלי הקטינות - למקום מרוחק ממקום מגוריה הנוכחי עם הקטינות על מנת לגור עם בעלה. האב התנגד למעבר ושינוי מקום המגורים של האם, בין היתר, טען לעקרון "טובת הילדים". מדוע בית הדין לא קיבל את טענתו בנוגע לטובת הקטינות? מדוע אישר בית הדין לאישה לעבור דירה בניגוד לדעת האב ולהמלצת תסקיר העו"ס?


פסק הדין בתיק 1093638/13 בבית הדין הרבני האזורי אשקלון מתעמת עם שאלה משפטית עקרונית ומורכבת: האם לבית הדין סמכות למנוע מאם להעתיק את מקום מגוריה, גם אם המעבר אינו כרוך בהעברת מקום מגורי הקטינות?


במקרה זה, האם נישאה בשנית, ובעלה החדש מתגורר בעיר אחרת. האם ביקשה להעתיק את מקום מגוריה לעיר זו, אך האב התנגד, בטענה כי טובת הקטינות תיפגע כתוצאה מכך.

פסק הדין, שנכתב על ידי הרב ישי בוכריס, הרב בן ציון ציוני והרב עודד מכמן, דחה את טענת האב ואישר לאם להעתיק את מקום מגוריה.


האם למעשה העלתה שני נימוקים:

האחד –הישארותה באשקלון עשויה לפגוע בנישואיה החדשים, והמעבר יחזק אותה.   

השני – פיתוח האופק המקצועי והכלכלי שלה נוכח האפשרויות שנפתחות בפניה במקום החדש בשל הסיוע של בעלה.

 

בית הדין פתח את הדיון בשאלה המשפטית שעמדה לפניו – האם יש לו סמכות לאסור על האם להעתיק את מקום המגורים שלה.


חופש התנועה


האב טען שיש לאזן בין חופש התנועה של האמא לטובת הקטינות, ואי אפשר לקבל את חופש התנועה בעקרון שיגבר תמיד, ולכן ביקש לקבל את עמדת העו"ס שטובת הקטינות להשאר באשקלון ומשכך בית הדין צריך להורות לאישה להשאר גם היא באשקלון.


האב ניסה לתמוך את הטענות שלו בפוסקים אולם בית הדין העמיד אותו על טעותו בהישענותו על פוסקים אלה, וקבע כי מדברי הפוסקים אי אפשר למנוע מהאם להעתיק את מקום מגוריה בו התגוררה כשהייתה נשואה, אלא הם הסתפקו רק האם היא יכולה לקחת את הבת עמה.


בית הדין קבע, כי גם לפי ההלכה, " אין חולק כי לאם עצמה אין כל שעבוד לקטינות, והיא יכולה לגור היכן שתחפוץ".


פסק הדין מציין כי האב יכול להגדיל את זמני השהות שלו עם הקטינות כדי לפצות על מעבר המגורים של האם.  פסק הדין מבהיר כי האב הוא האחראי לשמור על הקשר בין הקטינות לאם, וכי אין לבית הדין סמכות למנוע מהאם להעתיק את מקום מגוריה, גם אם הדבר עלול לפגוע בקשר בין הקטינות לאב. פסק הדין מדגיש כי זכותה של האם לחופש התנועה ולבחור את מקום מגוריה, גם אם הדבר פוגע בטובת הילדים, כל עוד הקשר בין הקטינות לאב נשמר.


נקבע, כי לפי הפוסקים האם יכולה להעתיק את מקום מגורי הקטינות ביחד איתה.  


בית הדין קבע, כי "העקרון העולה מדברי הפוסקים כי אין יכולת לכוף את האם לגור במקום מסוים, עולה בקנה אחד עם  העקרון העולה מ'חוק יסוד - חופש התנועה' החל במדינת ישראל, כי כל אזרח סוברני לבחור את מקום מגוריו."


כלומר, גם מבחינה הלכתית לא ניתן לאכוף על האם שהתגרשה להמשיך לגור במקום מסויים.  

 

עקרון טובת הילדים


האב העלה את עקרון טובת הילדים, וגם את התסקיר של העו"ס שהמליץ על הישארות הקטינות והאם באשקלון – כדי שהקשר עם האב לא ייפגע.


בית הדין מציין, כי התסקיר אכן משקף את המצב האידיאלי מבחינת הילדים, אבל הוא בהחלט לא שוקל סוגיות אחרות כגון הזוגיות החדשה של האם והמגבלות שנוצרו בשל כך.

בית הדין ציין באופן נחרץ, שתפקיד העו"ס הוא לתת מבט מקצועי אבל אין לה סמכות או מומחיות לבחון היבטים משפטיים והלכתיים של המקרה.


כאמור – ההיבט המשפטי וההלכתי הוא שזכותה של האם לגור היכן שהיא רוצה, במקום שבו היא סבורה שהוא ייטיב את מצבה מבחינה נפשית כלכלית או מסיבה אחרת.


בית הדין קבע, כי: "כך היה תמיד עוד מזמן חז"ל שאלמנות וגרושות היו חוזרות מבית הבעל לבית אביהן, ולו מהטעם שאז הייתה פרנסתן תלויה בכך, אך גם בלא זאת הרי בגרושה נאמר מפורש בפסוק (דברים כד, ב): "ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר", ובוודאי כשהיא נישאת לאחר עוזבת היא את מקומה והולכת לבית בעלה החדש בין אם קרוב הוא או רחוק."


בית הדין קבע, כי עקרון "טובת הילדים" הוא אומנם עקרון על שמנחה את הערכאות המשפטיות ואף חוזר בפסיקות בית הדין, אבל גם לעקרון זה יש גבולות והוא לא גובר על כל דבר.


כך, קובע בית הדין, כי טובת הילדים למשל שהוריהם לא יתגרשו וישלימו אחד עם השני, אבל אפילו התורה איפשרה גירושין במצב שיש לבני הזוג ילדים ולא חייבה את בני הזוג להשאר בכל מחיר. משכך כפי שענין זה ברור, כך ברור שלא ניתן לכפות על האישה לגור במקום מסויים.


נוסף על כך, קבע בית הדין כי "הקביעה כי 'טובת הילדים' הינה כי אם האם תתגורר באשקלון יהיה הדבר לטובת הילדים, תלויה בכך שהאם תשלים עם קביעה זו ותמלא אותה בחפץ לב. אך כפיה שלא ברצונה לעשות כן, גם לו היה הדבר בידינו (וכאמור לעיל, אין הדבר כך) עלולה לפעול באופן הפוך ולפגוע בילדים."


בית הדין, כאמור, דחה את בקשת האב לחייב את האישה להשאר באשקלון ונתן לה רשות להעתיק את מקום מגוריה.


מצד אחד, פסק הדין מדגיש את חשיבותה של זכותה של האישה לחופש תנועה, ומצד שני, פסק הדין אינו מתעלם מההשפעה של מעבר האם על טובת הילדים. פסק הדין מציג את הדילמה הקשה שבה מצויים בתי הדין, אשר נדרשים למצוא את האיזון בין זכויות האדם לבין טובת הילדים.


כשעורכים הסכם גירושין, כדאי לחשוב על מנגנונים יעילים לשמירה על קשרים משפחתיים לאחר הגירושין, תוך מתן דגש על חופש התנועה של כל אחד מההורים.

 





Comments


bottom of page