חתמה על הסכם גירושין, ואז תבעה כתובה

האם אפשר לתבוע כתובה אחרי ויתור עליה בהסכם גירושין? מה קורה כשאישה תובעת כתובה אחרי שהסכם הגירושין אושר בבית המשפט וקיבל תוקף פסק דין? מה התוקף של סעיף כתובה בהסכם גירושין? האם סעיף בהסכם גירושין שלא קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט – עדיין מחייב משפטית? ומה עושים כאשר אחד מבני הזוג מנסה לעקוף את ההסכמות ולפתוח מחדש את הנושאים שכבר נסגרו? 

במקרה אמיתי שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה, אישה שקיבלה את כל מבוקשה במסגרת הסכם גירושין מקיף – בחרה לתבוע את כתובתה בדיעבד, למרות שוויתרה עליה במפורש בהסכם. זה נגמר בחיוב כספי דווקא שלה – ופסק הדין הזה משנה את כל מה שחשבתם על תביעות כתובה בישראל. אם את/ה לפני גירושין או מנסחים הסכם – אל תפספסו את מה שמותר ומה שאסור לעשות בכל הקשור לוויתור על כתובה, הסכם גירושין, סמכות בית הדין הרבני וחובת תום הלב. מקרה אחד, הרבה לקחים.

מה קורה כשאישה מגישה תביעת כתובה – למרות שבהסכם הגירושין עליו חתמה ויתרה עליה במפורש? פסק דין שניתן במרץ 2025 בבית המשפט לענייני משפחה בתיק תה"ס 14926-01-23 בבאר שבע מציב גבול ברור להתנהלות בחוסר תום לב בהליכי גירושין, ומבהיר: הסכם גירושין הוא חוזה מחייב, גם אם חלק ממנו נוגע לדין הדתי. 

רקע: גירושין בהליך גישור לאחר 40 שנות נישואין

בני זוג, שנישאו לפני כמעט ארבעה עשורים, הגיעו להסכמות מלאות במסגרת הליך גישור יסודי וארוך שנמשך כשנה וחצי וכלל פגישות רבות ושעות רבות של שיח. הם ניסחו הסכם גירושין מפורט, בליווי מגשר שהוא גם עורך דין בתחום דיני המשפחה, והגישו את ההסכם לאישור בבית המשפט לענייני משפחה.

במסגרת ההסכם, האישה וויתרה מפורשות על כתובתה ועל מזונותיה.

בית המשפט קבע, כי בהסכם לא נכתב הויתור על הכתובה כבדרך אגב, ואף לא צוין כי הויתר על הכתובה הוא בתנאי מסוים או לפרק זמן מסוים, ולכן לוויתור, בהיותו תניה חוזית בהסכם הגירושין, יש תוקף חוזי מחייב ובעל השלכות גם אם לא אושר בבית הדין הרבני אלא בבית המשפט לענייני משפחה.

ואז – הפתעה: האישה מגישה תביעת כתובה

לאחר אישור ההסכם וסידור הגט, פנתה האישה לבית הדין הרבני והגישה תביעת כתובה בסך מיליון ש"ח. לטענתה, כיוון שבית המשפט לענייני משפחה החריג את סעיף הכתובה ולא נתן לו תוקף שיפוטי, היא רשאית לתבוע את כתובתה למרות שהצהירה על ויתור.

במהלך החקירה שלה בבית המשפט, הצהירה האישה כי היא חתמה על ההסכם מתוך כוונה ברורה לוותר על הכתובת, והיא ידעה במועד אישור ההסכם כי מוותרת על כתובתה, אבל "עלה לה רעיון" לתבוע את הכתובה רק לאחר שבית המשפט ציין בפרוטוקול כי אין לו סמכות לאשר את סעיף 13 להסכם, בהיות הדבר בסמכות בית הדין הרבני.

התוצאה: במסגרת הסכמה בבית הדין הרבני חויב הבעל לשלם לה 100,000 ש"ח. הוא אמנם הסכים לשלם  – אך הבהיר באותו דיון שהוא מתכוון לתבוע את הסכום חזרה בבית המשפט, בשל הפרת ההסכם.

מהי כתובה – ומה המשמעות שלה בעת גירושין?

כתובה – לא רק טקס דתי, אלא התחייבות משפטית

ביהדות, כתובה היא מסמך הלכתי מחייב שחותם החתן במהלך טקס הנישואין. מטרתה להגן על האישה במקרה של גירושין או פטירה של הבעל, ומטרתה המרכזית היא להבטיח לה תמיכה כלכלית בסיסית, או פיצוי, אם תיפרד מבעלה שלא באשמתה.

בכתובה מצוין סכום כספי. יש את הכתובה ואת תוספת הכתובה. הסכומים הגדולים שגברים כותבים בכתובה הם תוספת הכתובה. גברים נוטים לכתוב סכומים גבוהים לעתים יותר מיכולותיהם הכלכליות, וזאת כשהם סבורים שמדובר בסכום סימלי או לשם כבוד, שעה שמדובר בהתחייבות לכל דבר וענין עליה נתבעים גברים חדשות לבקרים בעת הליך גירושין.

 כתובה היא התחייבות כלכלית ממשית – לא רק נייר טקסי,ואישה זכאית לתבוע את כתובתה. ויתור על כתובה – צריך להיות מפורש, ברור וכתוב.

מתי אישה יכולה לתבוע את כתובתה?

האישה יכולה לתבוע את הכתובה בבית הדין הרבני במהלך הליך גירושין. האישה תהיה זכאית לקבל את כתובתה במקרה שבו הצליחה להוכיח כי היא אינה האחראית לפירוק הקשר. בדרך כלל בהליך גישור או בסיום הנישואים בתהליך הסכמי נשים בוחרות לוותר על כתובתן במסגרת הסכם גירושין.

האם אישה יכולה להתחרט ולדרוש כתובה לאחר ויתור?

פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע מבהיר באופן חד וברור: התשובה היא לא.

אם ויתור על כתובה מצוין במפורש בהסכם גירושין שנחתם ואושר – הוא תקף גם אם לא אושר פורמלית בבית הדין הרבני. ניסיון לעקוף את הוויתור הזה ולהגיש תביעת כתובה לאחר סיום ההליכים – עלול להיחשב כהפרת חוזה.

בית המשפט קבע, "כי לא ניתן לבודד ולהפריד את סוגית ויתור האישה על הכתובה על פי האמור בהסכם הכולל שהוגש לאישור בית המשפט, כמו גם כל רכיב אחר בהסכמות, למשל ויתור כספי כזה או אחר, או עצם ההסכמה של בני הזוג להתגרש זה מזה. על כן, בעצם העובדה שלאחר אישור ההסכם בוחר אחד מהצדדים לבודד בצורה מלאכותית רכיב אחד מתוך ההסכם, בטענה שהוא לכאורה אינו מהווה חלק מההסכם שכן הוא מצוי בסמכות ייחודית של ערכאה אחרת, יש כדי להוות בסיס מוצדק לתביעה לשיפוי, בגין הנזק שנגרם לצד שנפגע, כתוצאה מהפרת אחת מהוראות ההסכם הכולל."

עוד קבע בית המשפט בהמשך פסק הדין, כי "מובהר כי הדין המחייב וההלכה הפסוקה מלמדים אותנו כי גם להתחייבויות (הלכתיות וממוניות) שנתונות לסמכות שיפוט ייחודית של בית הדין הרבני ואשר נכללות בהסכם שנערך בבית המשפט לענייני משפחה ישנו תוקף חוזי. חוזה וחיובים מכוחו יש לקיים בתום לב (עפ"י סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג  - 1973)."

תביעת הבעל: החזר הסכום ששולם בגין כתובה – כפיצוי על הפרת הסכם הגירושין

הבעל הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה לשיפוי מלא של הסכום ששילם. לטענתו, האישה הפרה את ההסכם הפרה יסודית, כאשר בחרה להגיש תביעת כתובה – בניגוד מוחלט להתחייבויותיה ולוויתור המפורש שעליו חתמה. בנוסף, טען כי מדובר בפעולה חסרת תום לב, תוך שימוש מניפולטיבי במורכבות שבין הדין הדתי לדין האזרחי.

קביעת בית המשפט: לא ניתן להפריד בין חלקי ההסכם – והוויתור על הכתובה מחייב

כבוד השופטת, סגנית הנשיא, רותם קודלר עיאש, סגנית נשיאת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, קיבלה את טענות התובע במלואן.

השופטת קבעה בפסק דין נרחב ועקרוני, כי:

• הסכם גירושין הוא חוזה אחד כולל, גם אם חלק מסעיפיו דורשים אישור בערכאה דתית. לא ניתן להפריד את סעיף הכתובה משאר רכיבי ההסכם.

• גם אם סעיף 13 לא אושר פורמלית בבית המשפט – הוא מהווה התחייבות חוזית מחייבת, לאור הנוסח המפורש, ההבנה של הצדדים, וחובת תום הלב.

• האישה פעלה בחוסר תום לב, תוך ניצול העובדה שסעיף הכתובה נמצא תחת סמכות בית הדין הרבני, על מנת "לשפר עמדות" כלכליות לאחר שכבר התקבלה כל התמורה שהוסכמה במסגרת ההסכם.

• המגשר שהעיד בבית המשפט הבהיר כי סוגיית הכתובה הוסדרה, הוסברה והובנה במלואה על ידי שני הצדדים – והיא הייתה חלק אינטגרלי מהוויתורים ההדדיים בין בני הזוג.

• בית המשפט הדגיש כי לא ניתן לאפשר מצב בו אחד הצדדים "יבחר סעיף נוח" מההסכם ויפר אותו, רק כי הוא נמצא בסמכות של ערכאה אחרת.

התוצאה: פיצוי של 100,000 ש"ח + הוצאות משפט

בית המשפט קיבל את התביעה של הבעל במלואה, וחייב את האישה לשלם לבעלה לשעבר סך של 100,000 ש"ח – הסכום ששילם לה בגין כתובה – בתוספת הוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח. פסק הדין אף קבע כי הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

מסר חשוב למתגרשים: אל תזלזלו בהסכם שחתמתם עליו

פסק הדין הזה שולח מסר ברור וחד לכל אדם המצוי בהליכי גירושין – אם חתמתם על הסכם גירושין, ובפרט אם ויתרתם על כתובה או רכוש – אל תצפו שתוכלו לפתוח את ההסכם מחדש כאשר זה נוח לכם או כש"עולה לכם רעיון".

הסכם גירושין שנוסח כראוי ובתום לב – הוא חוזה מחייב שיקבל תוקף משפטי מלא.

לסיכום: מה נלמד מהמקרה?

• אל תזלזלו בסעיפי ההסכם. אם אתם מצויים בהליך גישור, לפני החתימה, התייעצו עם עורך דין מטעמכם.

• חתמתם על סעיף ויתור כתובה? אל תנסו "לשפר עמדות" בדיעבד.

• בית המשפט יתן גיבוי לצד שהפרה ברורה של ההסכם פוגעת בו.

• בית המשפט יחייב בהוצאות משפט את הצד שנהג בחוסר תום לב.

• תום לב הוא עקרון על.

אם את/ה לפני גירושין ורוצה לדעת מהן החובות והזכויות בעניין כתובה, מזונות או רכוש – משרדנו מתמחה בהסכמי גירושין מורכבים ומנוסחים היטב שיגנו עליכם. לחצו כאן לייעוץ משפטי אישי. 

חתמה על הסכם גירושין, ואז תבעה את הכתובה

#הסכםגירושין #תביעתכתובה #ויתורעלכתובה #כתובהבגירושין #הפרתהסכםגירושין #כתובהבביתהדיןהרבני #כתובהאוהסכםגירושין #פסקדיןכתובה #הסכםגירושיןתוקףמשפטי #הסכםגירושיןוכתובה #תביעתכתובה #ויתורעלכתובה #גירושיןבהסכמה #ביתהמשפטלעניינימשפחה #הפרתהסכםגירושין #גירושיןבישראל #לתבועכתובה #תוקףשלסעיףכתובה #הסכםגירושיןשלאאושרבביתהדין #כתובהבביתהדין #תביעתכתובהאחריחתימהעלהסכםגירושין