top of page
  • תמונת הסופר/תעו"ד אורית יצחקי

להט"ב: בנות זוג יירשמו אמהות ביחד בתעודת הלידה של ילדיהן

פה אחד: בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ קבע בפסק דין שיצא היום (21.3.2024) בבג"צ 7978/16, כי משרד הפנים ורשות האוכלוסין יתקנו את תעודות הלידה של ילדים שנולדו לזוגות נשים לסביות באופן ששתי שמות האמהות יופיעו בתעודת הלידה, ובתנאי שצו ההורות הפסיקתי ניתן טרואקטיבית ליום הלידה, ולאמהות שניתן להן צו אימוץ – אז רק לאלה שהורותם כוננה עד לשנת 2014. עוד ניצחון לשיוויון ולזוגות להט"ב על המדינה


תשע זוגות נשים לסביות עתרו לבית המשפט העליון כנגד רשות האוכלוסין ומשרד הפנים, ועתרו כי בית המשפט יורה לרשות האוכלוסין, משרד הפנים להפיק תעודות לידה מתוקנות אשר יישאו את שמות שתי האמהות של הילדים המשותפים.


העתירה נדונה בפני כב' השופטים ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן, כבוד השופט אלכס שטיין, כבוד השופטת רות רונן.


המדובר בתשע זוגות נשים לסביות שהקימו תא משפחתי והביאו ילדים לעולם, ניהלו מערכת יחסים לפני שנולדו הילדים והחליטו במשותף להביא ילדים משותפים, כאשר אחת מבנות הזוג הרתה מתרומת זרע אנונימית, ויש לה זיקה ביולוגית לילד, כאשר מעמדה של בת הזוג שנעדרת זיקה ביולוגית לילד הוסדר באמצעות צו הורות פסיקתי או צו אימוץ. מעמד האם הלא ביולוגית הוסדר לאחר שהוצאה תעודה הלידה.


עוד בשנת 2016 העותרות פנו למשרד הפנים מספר פעמים בבקשה לתקן את תעודות הלידה כך שישקפו את  מעמדן של שתי האמהות של הילדים המשותפים, אך משרד הפנים לא השיב לפניותיהן, ואלו נאלצו להגיש תביעה לבית המשפט העליון. משרד הפנים ורשות האוכלוסין טענו כי תעודת הלידה משקפת את ההורות בעת הלידה, אלא אם כן מדובר במקרים שיש עליהם חיסיון בנוגע לזהות ההורים הביולוגים או בלהיך פונדקאות וכו. עוד נטען על ידם, כי לפי תקנות מרשם האוכלוסין קובעות שיש את שדה שם האב ושם האם, ואין אפשרות להנפיק תעודות לידה של הורים מאותו מין.  


הנשים טענו, כי יש לתקן את תעודות הלידה, בין היתר, בשל כך שתעודות הלידה נועדה לשמש ראיה לצדדים שלישיים, מקום לידה ומועד לידה של בעל התעודה, ואף בשל עקרון טובת הילד. אי תיקון התעודה פוגעת בזכות לחיי משפחה ובזכות לשוויון, וכן מונעות מילדים לזוג אמהות לקבל זכויות שכרוכות בהצגת תעודת לידה כמו הקניית אזרחות זרה.

עבור הנשים שקיבלו צו אימוץ טענו הנשים שיש לפעול כאמור בחוק המרשם שמורה שעם מתן צו אימוץ יירשמו ההורים המאמצים במרשם ובכל תעודה לפי חוק המרשם. הגם שבעבר נהגו משרד הפנים ורשות האוכלוסין להנפיק תעודות לידה שכוללות את שמות שתי האמהות עם הצגת צו אימוץ.


בנוגע לצו הורות פסיקתי, טענו הנשים,כי בפסיקה הובהר שיש לפעול בהתאם לקווין המנחים שהתווה המחוקק ביחס לצו ההורות הסטטוטורי שניתן מכוח חוק הסכמים לנשיאת עוברים (המוכר גם כחוק הפונדקאות), ולכן יש להחיל מדיניות זהה גם על צו הורות פסיקתי.


משרד הפנים ורשות האוכלוסין טענו מנגד שאין אפליה כלפי הנשים, כי המסמכים מופקים ע"פ חוק, תעודת הלידה היא מסמך שמשקף את ההורות הביולוגית בעת הלידה וחזרו על טענותיהם לענין חיסיון וכו'. ובכלל אין עילה לחייב אותם לסטות ממדיניותם, ועמדתם שלפיה תעודת הלידה נועדה לתת ביטוי להורות הביולוגית בעת הלידה קיבלה תמיכה וחיזוק בפסק דין אחר של בית המשפט.


בית המשפט קבע, כי חוק מרשם האוכלוסין אינה קובע דבר לגבי תוכנה ומטרותיה של תעודת הלידה אותה זכאי לקבל אדם, וכי החוק לא נוקט עמדה באשר להבחנה בין הורות ביולוגית לבין הורות חוקית שאינה ביולוגית.


בית המשפט העליון קיבל את התביעה באופן חלקי ובאופן שקבע שבמקרים שבהם הוצג צו אימוץ או צו הורות פסיקתי שתחולתו רטרואקטיבית מיום הלידה, תונפק תעודת לידה מתוקנת שכוללת את שמות שתי האמהות. אולם, במצב שצו הורות פסיקתי שתחולתו היא מיום שניתן אז אין עילה להורות על הנפקת תעודה לידה חדשה שכוללת את הורותה של האם הלא ביולוגית.


השופט שטיין,  קבע בפסק דין זה כי במקרה של תא משפחתי שמורכב מזוג הורים מאותו מין הרישום בתעודת הלידה של ילדם שבא מכוח צו הורות פסיקתי רטרואקטיבי צריך להיעשות במתכונת של הורה-הורה, אב-אב, אם-אם וזאת לפי בקשת ההורים החוקיים של היילוד. בית המשפט קובע, כי המדינה אמורה להיות ניטרלית ביחסה לדפוסי זוגיות ומשפחה שאזרחיה הבוגרים בחרו עבור עצמם, והיא לא צריכה להכתיב לאזרחים דפוס אחד של זוגיות ומשפחה.




Comments


bottom of page