תבעה את הסבא והסבתא במזונות ילדים, הם טענו: היא חיה חיי מותרות

אישה הגישה תביעת מזונות נגד הורי הבעל, הסבא והסבתא של ילדיה לאחר שנוצר חוב מזונות לבעלה לשעבר. הורי הבעל, מצדם, הגישו תביעה כנגד הוריה. מתי יחוייבו סבא וסבתא במזונות הנכדים? מתי תהיה זכות לקבל מזונות מבן משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, כב' השופטת מיכל דבירי רוזנבלט, דחה תביעה של אישה למזונות ילדים נגד הורי בעלה לשעבר, הסבא והסבתא של ילדיה.

האישה הגישה תביעת מזונות נגד הסבא והסבתא, הורי בעלה לשעבר, בטענה כי אינה מצליחה לגבות מזונות מהבן שלהם, שיצא לחו"ל ולא חזר. תוך כדי התהליך פתחה האישה בהליכי גבית מזונות בחו"ל נגד האב במדינה בה שהה, אולם בשלב כלשהו עבר למדינה אחרת, והליכי הגביה באותה מדינה כנגדו נמחקו.

לאישה טענות רבות, בין היתר כי פעלה לגבות את החוב מהאב באמצעות הוצל"פ ובמסגרות אחרות. בנוסף טענה, כי בזמן שהיא מצויה במצב כלכלי גרוע והיא קורסת, הורי האב אמידים – יש להם נכסי מקרקעין, רכבים מפוארים והכנסות שוטפות, וכי יש לחייב את הסבא והסבתא לשלם לה מזונות, וכן בהוצאות חינוך ובריאות עבור הקטינים.

הסבא והסבתא הגישו כתבי הגנה, וטענו, בין היתר, כי האישה טענה שיש לבנם דירה בחו"ל משכך יש מאיפה להיפרע, כי לא הוכח שהאב לא יכול לשלם בעצמו את מזונות הילדים, כי האישה חיה חיי מותרות, חיה חיי בזבוזים של אלפי שקלים בחודש, יש לה הכנסות.

הסב טען עוד, כי הוא מתפרנס מכספי פנסיה, חולה ורוכש תרופות בהרבה כסף מדי חודש, משלם מזונות עבור בנו הקטין, ולמעשה מצבו הכלכלי לא מאפשר לו תמיכה בנכדים. הסבתא טענה בנוסף, כי אף היא סובלת מבעיות בריאות, וכישתי הנכדות הגדולות עובדות ומרוויחות סכום משמעותי, כי לאישה יש עסק עצמאי מצליח ובכל מקרה היא לוקחת את הנכד הצעיר אליה לזמני שהות כולל לינה, אחת לשבוע וכן כל סופ"ש שלישי, כי הנכדות מגיעות אליה, היא רוכשת להם מתנות וכו'.

הסבא והסבתא לא ויתרו והגישו תביעה כנגד הוריה של האישה, והם צורפו להליך זה בבית המשפט והתגוננו בתביעה שהגישה בתם.

בית המשפט קבע, כי למרות שהאישה הגישה תביעת מזונות בסכומים גבוהים ודרשה 2/3 הוצאות חינוך והוצאות בריאות חריגות, נקודת המוצא הוא לבחון את הצרכים ההכרחיים של הקטינים. בית המשפט בחן את הצרכים של הילדים כפי שפרטה האם בתביעה, וקבע כי סיפוק צורכי הקטינים ע"פ חוק המזונות הוא לצרכים בסיסיים וברף התחתון.

לאחר מכן, עבר בית המשפט לבחון את היכולת הכלכלית של האם לספק את הצרכים לילדים כמו שפירטה בכתב התביעה, וכן בחנה מהו הכושר הכלכלי שלה. בית המשפט מצא כי למעשה האמא יכולה לספק בעצמה את צורכי המשפחה כולה, וכי ההכנסה של האמא עולות על ההוצאות ההכרחיות, "משכך ביכולתה של האם לספק לקטינים רמת חיים מינימאלית, וזהו הסטנדרט הנורמטיבי הנבחן בתביעות לחיוב בני משפחה במזונות".

עוד קבע בית המשפט, כי שתי הבנות הגדולות (בנות 18 ו-19) עובדות ומרוויחות סכומים יפים ואף רוכשות לעצמן ביגוד ומשלמות עבור הבילויים שלהן, משכך לפי חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 הדבר שולל למעשה את האפשרות לפנות לבני משפחה אחרים בתביעה לחיובם במזונות הבנות.

בית המשפט מנה נתונים נוספים שמחזקים את מסקנתו בנוגע למצבה הכלכלי של האם, כגון: מענקי קורונה שקיבלה, הסדרי שהות של בנה עם סבתו מצד האב, שהייה שלה אצל אמה אחת לשלושה סופי שבוע, ניכויי רשות שלה כגון קרן השתלמות וכו' שיש להם משמעות כספית.

בית המשפט קבע, כי יש קושי נוסף בתביעת המזונות של האמא, והיא הדרישה שלה לחייב את הורי בעלה לשעבר במלוא ההוצאות השוטפות של הקטינים, תוך שהיא מתעלמת מכך שחובת המזונות מוטלת גם עליה.

בית המשפט הדגיש, כי ההליך המשפטי מתנהל בהתאם לחוק ולפסיקה, ולא בהתאם לרמת החיים בה סבורה האם שמגיע לילדים לחיות. כמו כן קבע, כי כשיש לאם אפשרות לספק לילדים את הצרכים ההכרחיים, אז אין מקום לפנות למעגלים משפחתיים רחבים יותר ולחייבם במזונות הילדים.

תמ"ש 15378-03-20

מזונות מסבא וסבתא