הברחת נכסים בגירושין: איך מגלים כספים ורכוש שבן הזוג מסתיר?

הברחת נכסים בגירושין: מה עושים כשחושדים שהתמונה הכלכלית שמוצגת לכם אינה מלאה?

חלוקת רכוש בגירושין אמורה להתבסס על התמונה הכלכלית המלאה של בני הזוג. הבעיה מתחילה כאשר עולה חשד שאחד הצדדים העביר כספים, הסתיר חשבון, רשם נכס על שם אדם אחר או לא גילה זכויות כלכליות שנצברו במהלך הנישואין.

הברחת נכסים בגירושין יכולה להשפיע באופן משמעותי על איזון המשאבים, אבל חשד לבדו אינו מספיק. צריך לזהות את הפערים, לאסוף מידע בדרך חוקית ולהציג ראיות שמאפשרות להבין מה באמת קרה לרכוש.

חוק יחסי ממון מתייחס במפורש למצב שבו בן זוג מוציא נכס מרשותו בכוונה לסכל את זכותו של בן הזוג השני. במצב כזה רשאים בית המשפט או בית הדין, לצורך איזון המשאבים, להתייחס לנכס כאילו הוא עדיין נמצא בבעלות אותו בן זוג.

מה יכול להיחשב הברחת נכסים?

לא כל פעולה כלכלית שמתבצעת בתקופת הפרידה היא בהכרח הברחת נכסים.

השאלה המרכזית היא האם הייתה פעולה שנועדה להוציא רכוש מהתמונה הכלכלית ולסכל את זכויותיו של הצד השני.

מצב	מה כדאי לבדוק?
משיכות כספים חריגות	לאן הועבר הכסף ומה הייתה מטרת המשיכה
העברת כסף לבני משפחה	האם מדובר בהוצאה רגילה, הלוואה או העברה שנועדה להרחיק את הכסף
מכירת נכס בסמוך לפרידה	למי נמכר, באיזה מחיר ולאן הועברה התמורה
חשבון שלא היה ידוע	מתי נפתח ומה מקור הכספים שבו
עסק משפחתי	האם ההכנסות, המניות והזכויות מוצגות במלואן
זכויות פנסיוניות או סוציאליות	האם כל הקרנות, הקופות והזכויות נכללו בהתחשבנות
נכס הרשום על שם אחר	מי שילם עבורו ומי משתמש בו בפועל

הפסיקה מדגישה כי מי שטוען להברחת נכסים נדרש להוכיח שהנכס הוצא מרשות בן הזוג מתוך כוונה לסכל את זכויותיו, ולא די בכך שמדובר בעסקה כלכלית שלא הייתה מקובלת על הצד השני.

מהם הסימנים שיכולים לעורר חשד?

לעיתים החשד מתחיל דווקא בפרטים קטנים.

לדוגמה, ירידה פתאומית ביתרה בחשבון, העברות שלא מוכרות לכם, סירוב למסור מסמכים, שינוי חריג בהתנהלות העסק או פער בין רמת החיים לבין ההכנסות שמוצגות במסגרת ההליך.

גם משפטים כמו "אין לי שום חסכונות" או "העסק כמעט לא שווה כלום" אינם משהו שכדאי לקבל אוטומטית כאשר הנתונים שהכרתם במהלך החיים המשותפים מצביעים על תמונה שונה.

עם זאת, סימן מחשיד עדיין אינו הוכחה. המטרה היא לבדוק את הנתונים בצורה מסודרת ולא להגיע למסקנות על סמך תחושה בלבד.

איך אפשר לגלות נכסים וכספים שהוסתרו?

הבדיקה מתחילה בדרך כלל ממיפוי כלכלי של מה שכבר ידוע.

דפי חשבון, מסמכי הלוואות, תלושי שכר, דוחות שנתיים, מסמכי פנסיה, דוחות של חברות ומסמכי נכסים יכולים לעזור לזהות פערים בין המצב הכלכלי שהיה מוכר לאורך הנישואין לבין הנתונים שמוצגים בזמן הגירושין.

כאשר מתנהל הליך משפטי, ניתן לבחון עם עורך הדין אילו מסמכים ומידע ניתן לדרוש במסגרת ההליך ואילו בדיקות נוספות נדרשות בהתאם לסוג הנכס.

במקרים מורכבים עשויים להיעזר גם באנשי מקצוע כמו אקטואר, רואה חשבון או מומחה כלכלי. באתר OYM מתואר מקרה שבו מונה אקטואר מטעם בית המשפט לאחר שהתעוררה מחלוקת על זכויות פנסיה, קרן השתלמות וזכויות נוספות שלא נכללו, לטענת האישה, בהתחשבנות המקורית.

אפשר לבדוק גם נכסי מקרקעין וחברות

חלק מהמידע הכלכלי נמצא במאגרים ורישומים רשמיים.

נסח טאבו, למשל, משמש לבדיקת הזכויות הרשומות בנכס מקרקעין.

גם רשם החברות מחזיק מידע על חברות ובעלי תפקידים, אם כי חשוב לזכור שהמידע הממוחשב אינו בהכרח מציג בכל מקרה את מלוא התמונה בנוגע לבעלי המניות או המסמכים שבתיק החברה.

כאשר לבן או בת הזוג יש עסק, חברה, שותפות או פעילות עסקית מורכבת, לעיתים צריך לבדוק לא רק כמה כסף נמצא בחשבון הפרטי אלא גם את הזכויות העסקיות עצמן.

ומה לגבי פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות?

גם זכויות שאינן נמצאות בחשבון הבנק יכולות להיות בעלות שווי משמעותי.

קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחים עם רכיב חיסכון וקרנות השתלמות עשויים להיות חלק מהתמונה הכלכלית הרלוונטית. רשות שוק ההון מפעילה שירות לאיתור חסכונות פנסיוניים שאינם פעילים, ומדגישה שהמידע המלא על היתרות והזכויות נמצא אצל הגופים המוסדיים עצמם.

חשוב במיוחד: אין להשתמש בפרטי הזיהוי של בן או בת הזוג כדי לבצע חיפוש עצמאי ללא הרשאה. רשות שוק ההון מציינת במפורש ששאילתה באמצעות פרטי אדם אחר ללא הרשאתו עלולה להיחשב לעבירה פלילית.

את המידע הדרוש צריך להשיג בדרך חוקית ובהתאם להליך המשפטי.

מה קורה אם בית המשפט משתכנע שנכס הוברח?

סעיף 7 לחוק יחסי ממון נועד בדיוק למצבים מהסוג הזה.

כאשר מוכח שבן זוג הוציא נכס או התחייב להוציא אותו מרשותו מתוך כוונה לסכל את זכות בן הזוג השני במסגרת איזון המשאבים, בית המשפט או בית הדין רשאים לראות את הנכס כאילו הוא עדיין של אותו בן זוג לצורך החישוב.

כלומר, עצם העובדה שהכסף כבר הועבר או שהנכס כבר יצא מידיו אינה בהכרח מאפשרת להוציא אותו מההתחשבנות הרכושית.

אבל חשוב לדייק: אין כלל אוטומטי שלפיו מי שהסתיר נכס מאבד את כולו לטובת בן הזוג השני.

במקרה שפורסם באתר OYM, האישה אכן קיבלה את מלוא הזכויות בקרן השתלמות מסוימת לאחר שנקבע שהמידע לא נמסר במלואו, אך שם היה בהסכם הגירושין סעיף מפורש שקבע סנקציה במקרה של הסתרת זכויות.

אפשר לקרוא על המקרה בהרחבה במאמר הסתרת הזכויות עלתה ביוקר: כך קיבלה האישה את מלוא הכספים.

מה לא כדאי לעשות כשחושדים בהסתרת רכוש?

חשד להברחת נכסים יכול ליצור לחץ ורצון "לבדוק לבד", אבל פעולות לא חוקיות עלולות להזיק הרבה יותר מאשר לעזור.

לא כדאי לפרוץ לחשבונות, להשתמש בסיסמאות ללא הרשאה, להתחזות לבן הזוג או להזין את פרטיו האישיים בשירותים ממשלתיים שאין לכם הרשאה להשתמש בהם.

במקום זאת, כדאי לשמור מסמכים שכבר נמצאים ברשותכם באופן חוקי, לרשום פערים או פעולות שמעלות שאלות ולקבל ייעוץ לגבי הדרך הנכונה להשגת המידע החסר.

למה חשוב לבצע את הבדיקה לפני שחותמים על הסכם?

הסכם גירושין אמור לסיים את ההתחשבנות הכלכלית בין הצדדים.

אם חותמים עליו מבלי לדעת אילו נכסים וזכויות קיימים, אתם עלולים להסכים על חלוקה מבלי להבין על מה בפועל אתם מוותרים.

באתר OYM מודגש כי כאשר קיימים נכסים, עסקים או פערים כלכליים משמעותיים בין בני הזוג, חשוב להבין את התמונה הכלכלית כבר בשלבים המוקדמים של ההליך. ניתן לקרוא על כך גם במדריך בנושא דיני משפחה וחלוקת רכוש בישראל.

שאלות נפוצות על הברחת נכסים בגירושין

מה נחשב הברחת נכסים בגירושין?

מדובר במצב שבו נכס או כסף מוצאים מהתמונה הכלכלית מתוך כוונה לסכל את זכויות בן הזוג במסגרת חלוקת הרכוש. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו והראיות הקיימות.

האם העברת כסף להורים נחשבת הברחת נכסים?

לא באופן אוטומטי. צריך לבחון מדוע הכסף הועבר, מתי בוצעה ההעברה והאם מדובר בפעולה אמיתית ולגיטימית או בניסיון להרחיק כסף מאיזון המשאבים.

איך מוכיחים שבן הזוג מסתיר כסף?

בדרך כלל באמצעות מסמכים וראיות כלכליות שמצביעים על פערים או על העברות ונכסים שלא גולו. בהתאם למקרה ניתן להיעזר גם בהליכי גילוי ובמומחים מקצועיים במסגרת ההליך המשפטי.

האם ניתן לגלות פנסיה או קרנות שהוסתרו?

זכויות פנסיוניות וחסכונות עשויים להיבדק במסגרת ההתחשבנות הכלכלית. את המידע על בן הזוג יש להשיג באמצעות הדרכים החוקיות המתאימות ולא באמצעות שימוש ללא הרשאה בפרטיו האישיים.

מה קורה אם נכס כבר הועבר לאדם אחר?

אם מוכח שהנכס הוצא מרשות בן הזוג מתוך כוונה לסכל את זכויות הצד השני, סעיף 7 לחוק יחסי ממון מאפשר לערכאה להתייחס אליו לצורך איזון המשאבים כאילו הוא עדיין של אותו בן זוג.

האם מי שמבריח נכס מאבד אוטומטית את כל הזכויות בו?

לא. התוצאה תלויה בנסיבות, בהוראות החוק, בראיות ובהסכמים שבין הצדדים. במקרה מסוים שפורסם באתר OYM הופעלה סנקציה שלפיה האישה קיבלה את מלוא הזכות שהוסתרה, משום שסנקציה כזו נקבעה מראש בהסכם הגירושין.

לסיכום

הברחת נכסים בגירושין היא סוגיה שצריך לטפל בה באמצעות עובדות וראיות, לא באמצעות תחושות בלבד.

אם קיימים פערים בין המצב הכלכלי שהכרתם לבין הנתונים שמוצגים בהליך, כדאי לבצע מיפוי מסודר של חשבונות, זכויות פנסיוניות, נכסי מקרקעין, עסקים והשקעות ולבחון מה חסר.

החוק מספק כלים להתמודד גם עם נכס שכבר הוצא מרשותו של בן הזוג כאשר מוכחת כוונה לסכל את זכויות הצד השני.

ובעיקר – אם קיים חשד אמיתי להסתרת רכוש, מומלץ לבדוק אותו לפני חתימה על הסכם רכושי סופי, ובדרך חוקית שמאפשרת להשתמש במידע גם במסגרת ההליך המשפטי.

המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ המותאם לנסיבות המקרה.