זכויות סבים וסבתות – האם ניתן לחייב קשר עם הנכדים?

הקשר בין סבים וסבתות לנכדיהם הוא אחד מעמודי התווך של המשפחה. הוא מהווה מקור אהבה, חום ותחושת שייכות לדור הצעיר. אך מה קורה כאשר הקשר הזה נקטע? בישראל, נושא זכויות סבים וסבתות לקשר עם נכדיהם מעורר שאלות רגישות של הורות, אפוטרופסות, וזכויות הילד. במקרים של גירושין, סכסוך משפחתי או מות אחד ההורים, הסבים יכולים למצוא את עצמם מנותקים מנכדיהם. במצבים אלה מתעוררת השאלה: האם ניתן לחייב קשר בין סבים לנכדים?

המסגרת המשפטית בישראל

החואק הישראלי כמעט ולא נותן את הדעת על הקשר בין סבים לנכדיהם. הוא רואה בהורים את האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, ומי שנתונה להם האוטונומיה הבלעדית בכל ההחלטות הנוגעות לילדיהם, בין היתר לקבוע עם מי ואם יתקיים קשר עם ילדיהם הקטינים לקרובי משפחה, כולל הסבים, ובכלל.

הזכות היחידה לסבים לקשר עם נכדיהם קבועה בס' 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962, לפיו אם מת אחד ההורים של ילד קטין, בית המשפט יהיה רשאי לתת הוראות בנוגע לסבים - הוריו של ההורה הנפטר לבין הקטין, הנכד היתום. כלומר, זהו הסעיף היחיד שמדבר בצורה ברורה על האפשרות לקשר / מפגש בין הסבים לבין הקטין, ומכאן ניתן ללמוד כי ביתר המקרים לסבים אין זכות קנויה או אוטומטית לקשר עם נכדיהם.

יחד עם זאת, ס' 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לצד מעונין לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניינו של קטין, מכאן ניתן להבין כי "צד מעוניין" יכול לאפשר לסבים לפנות לבית המשפט לנקוט אמצעים לשמירת עניינו של קטין, ואף ס' 72 לחוק הכשרות המשפטית קובע שיש לבית המשפט אפשרות לשמוע את דעתם של קרובי הקטין, ככל שבית המשפט ימצא לנכון לעשות זאת. אין ספק, כי סבים הם קרובי משפחה.

בשנת 2007 נוספה תקנה 258כא1 לתקנות סדר הדין האזרחי, שקובעת כי סבים וסבתות רשאים להגיש בקשה ליישוב סכסוך או תובענה לשם קביעת דרכי קשר עם נכדיהם. זוהי אמנם תקנה ולא חוק ראשי, אך היא מעניקה להם זכות לעמוד בפני בית המשפט ולהישמע. כיום ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך בענין קביעת דרכי קשר בין הורי הורה של קטין (סבא/סבתא) לבין קטין לפי טופס 8 בתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א -2020 בקישור הזה.

מהות הזכות – טובת הילד קודמת לכל

בתי המשפט הדגישו שוב ושוב כי אין לסבים זכות אוטומטית, אולם לילד זכות לקשר משפחתי מיטיב. ההכרעה בכל מקרה תיעשה על בסיס עיקרון אחד: טובת הילד. האם הקשר תורם לרווחתו הרגשית והנפשית של הקטין, או שמא הוא עלול לפגוע ביציבותו.

ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית התפתחותית, שפורסם בכתב העת פסיכואקטואליה (אפריל 2016) מציינת במאמרה "נסיבות שבהן אפשר לכפות קשר בין סבים לנכדים למרות התנגדות ההורים", קשר עם סבים תורם תרומה משמעותית לנכדים, והיעדר קשר, במקרים שהוא אפשרי, מזיק בדרך כלל לנכדים. היא מוסיפה כי סבים מעניקים לילד מרחב ייחודי של אהבה שאינה מותנית, זמן פנוי, סבלנות ותמיכה רגשית, ובכך תורמים ליציבותו הנפשית. מחקרים שהיא מביאה מצביעים על כך שילדים שנתמכו על ידי סבים פעילים הפגינו הישגים לימודיים גבוהים יותר והתמודדו טוב יותר עם מצבי משבר.

היבטים רגשיים-חברתיים מנקודת מבט משפטית

בתי המשפט משלבים כיום כלים פסיכולוגיים וחברתיים בהחלטותיהם בנוגע לקשר סבים–נכדים. במקרים רבים, נדרשות חוות דעת של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לסדרי דין, הבוחנות את ההיסטוריה של הקשר, את תגובת הילד לניתוק, ואת השפעת הקונפליקט המשפחתי.

בתי המשפט בישראל שומרים על האוטונומיה של ההורים, ומעדיפים להפנות צדדים לתהליכים מחוץ לכתלי בית המשפט כגון גישור, טיפול משפחתי או ליווי רגשי לפני מתן החלטה מחייבת על מפגשים. גישה זו מאזנת בין טובת הילד לבין כיבוד זכותם של ההורים לקבוע את אורח חיי ילדיהם. כפייה משפטית של קשר צריכה להיות מוצא אחרון בלבד, שכן כפיית קשר עלולה להעמיק קונפליקט ולפגוע בילד, במיוחד אם הוא חש נאמנות כפולה בין הוריו לסביו.

באילו מקרים מתערב בית המשפט

1. מות אחד ההורים – במקרים של שכול, הסבים עשויים להיחשב חלק בלתי נפרד מזהותו המשפחתית של הילד. בית המשפט עשוי לקבוע הסדרי קשר כדי לשמר את הרצף המשפחתי.

2. גירושין וניתוק קשר – כשאחד ההורים מונע את הקשר בין הילד למשפחת ההורה האחר ולעתים אף להוריו שלו, רשאים הסבים לפנות לערכאה משפטית.

3. חוסר מסוגלות הורית – במצבים שבהם הסבים מספקים לילד תמיכה או השלמה הורית משמעותית, ולעתים הם אף מהווים משפחת אומנה לנכדיהם.

4. ניכור משפחתי מתמשך – בית המשפט בוחן אם התערבות טיפולית או גישור עשויים לשקם את הקשר בהדרגה.

שיקולים שיש לקחת בחשבון לפני פנייה של סבים וסבתות לבית המשפט

1. שימור קשר עקיף: גם אם ההורים מונעים מפגש ישיר, ניתן לשמור על קשר באמצעות מכתבים, ציורים או ברכות לימי הולדת. מחוות קטנות אלה שומרות על נוכחות רגשית חיובית.

2. פנייה ליחידות סיוע: לאחר הגשת בקשה, בית המשפט מפנה את הצדדים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה. זוהי מסגרת שמאפשרת לפתור מחלוקות בהידברות בטרם נקיטה בהליכים משפטיים של מגישי הבקשה - הסבים.

3. פניה לגורם ניטרלי: לפנות למתאם הורי, גורם טיפולי ניטרלי, כמו פסיכולוג או עו"ס, מגשר משפחה – שיתווך בין הצדדים, ויסייע לצדדים להגיע להבנות.

4. תיעוד וראיות: מומלץ לשמור תיעוד מסודר של ניסיונות לשמור על קשר – פניות, הודעות, הזמנות למפגשים – כדי להוכיח רצון כן ויציבות רגשית.

5. הימנעות מעימות: גישה מפויסת תיתפס כחיובית ותשרת את טובת הילד מאשר גישה לעומתית ותוקפנית כלפי ההורים.

גבולות הזכות – מתי לא נכון לכפות קשר

לא בכל מקרה נכון להורות על חידוש הקשר. במצבים שבהם הילד מביע התנגדות עקבית, או כאשר קיימת עוינות קשה בין הסבים להורים, כפייה עלולה להזיק מאשר להועיל.

כפיית קשר עלולה לפגוע במארג המשפחתי, לערער את סמכות ההורים, לגרום לילד בלבול ונאמנות כפולה, להציף את בתי המשפט בתביעות, ולהפוך את המשפט לכלי נקמה משפחתי. למרבה הצער, אין דרך משפטית לפתור בעיות ביחסים בין אישיים ויחסים משפחתיים.

השוואה בין הדין הישראלי לדין הבינלאומי

בעוד שבישראל אין זכות סטטוטורית גורפת לסבים, במדינות מערביות רבות קיימת הכרה בחשיבות הקשר הזה. בארצות הברית, בצרפת ובקנדה, לדוגמה, קיימים חוקים המסדירים זכויות ביקור של סבים, אך גם שם נקודת המוצא זהה – טובת הילד.

בתי המשפט בישראל נוטים ללכת בכיוון דומה: לא להעניק זכויות מוחלטות לסבים, אלא להגן על זכותו של הילד לקשר משפחתי יציב ולהותיר את האוטונומיה אצל ההורים כפי שמורה החוק.

לסיכום

הקשר בין סבים לנכדים הוא הרבה מעבר לשאלה משפטית. הוא מגלם רצף דורי, זהות משפחתית ותמיכה רגשית שיכולים לעצב את עולמו הפנימי של הילד. החוק הישראלי, לצד הפסיקה, מאפשר לסבים לפעול לשמירת הקשר, אך תמיד מתוך ראייה אחת – טובת הילד לפני הכל.

כפי שכותבת ד"ר עדנה כצנלסון, קשר סבים-נכדים הוא קשר בעל פוטנציאל מיטיב עם הנכדים, אך יש לטפל במחלוקות מוקדם ככל האפשר בגישה טיפולית שתגשר על הפערים והמחלוקות בין הורים להוריהם.

הליך משפטי כקו ראשון יכול להעצים את הסכסוך בין הסבים להורים של הנכדים. צריך לזכור, זכות הסבים אינה זכות קנויה, ואינה זכות אוטומטית, משכך במצבים של נתק או מניעת קשר, עדיף לפעול תחילה באמצעות גישור, טיפול משפחתי או תיאום הורי, ורק לאחר מכן – אם לא נמצא פתרון – לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.

עו"ד המתמחה בדיני משפחה יוכל ללוות אתכם בבחינת החלופות, בהגשת בקשה ליישוב סכסוך או תביעה לקיום קשר עם הנכדים, תוך שמירה על האיזון העדין שבין זכויות הסבים לבין טובת הילד והיציבות המשפחתית.

החלטתם לפנות להליך משפטי? משרדנו יתן לכם מענה וליווי משפטי.

זכויות של סבא לקשר עם נכדיו

#זכויותסביםוסבתות #קשרעםנכדים #טובתהילד #כפייתקשרביןסביםלנכדים #אפוטרופסות #יחידתסיוע #בקשהליישובסכסוךבעניןקביעתדרכיקשרביןסביםלקטין #דינימשפחה #גישורמשפחתי #עודדינימשפחה #מרכזקשר #עודאוריתיצחקי