בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, כב' השופטת אפרת ונקרט, דחתה בקשה של אמא שלא לאפשר לינה אצל האמא השניה, ולמעשה לעכב את החלטת בית המשפט לקיום לינת קטינה במהלך השבוע.
האמא המבקשת ביקשה לדחות את לינת הבת המשותפת אצל האמא השניה בטענות כי בת הזוג של האמא השניה סובלת מבעיות נפשיות. לטענתה מהיכרותה עם בת הזוג היא התרשמה מחוסר יציבותה הנפשית, ולאור כך צריך לבצע בדיקה פסיכיאטרית כדי לשלול מסוכנות של בת הזוג כלפי הבת המשותפת.
האמא המבקשת גם טענה שיש צורך לקבל תסקיר.
בית המשפט עיכב את ביצוע ההחלטה לזמני השהות עד לקבלת תגובות מהאמא השניה, האפוטרופוס לדין (עו"ד) שמונתה לייצג את הילדה, ועו"ס סדרי דין.
האמא השניה טענה, כי הסכימה שהאמא המבקשת תעבור להתגורר במקום אחר על העובדה שהילדה תלון בביתה, שכן מעבר הדירה של האמא המבקשת יאריך את הדרך לכל כיוון וזה אינו לטובת הקטינה ויכביד על קיום זמני השהות ללא לינה.
בנוסף, ציינה האמא השניה שהאמא המבקשת בדיון נתנה הסכמה ללינה של הילדה אצלה בסופי שבוע, ואף הסכימה כי הקטינה תצא עמה ועם בת הזוג לחופשה. לא רק זאת, האמא המבקשת מכירה את בת הזוג ובעבר הזמינה את בת הזוג ללון עם שתיהן בדירה כשהיו בנות זוג.
במקביל, ביקשה האמא השניה כי במקרה בו בית המשפט יחליט לעכב את ההחלטה שלו בנוגע ללינה של הילדה אצלה, אז לעכב את מעבר הדירה של האמא המבקשת.
עמדת האפוטרופא לדין היתה, כי אין כאן התנגדות עקרונית של האמא המבקשת כנגד לינת הקטינה אצל האמא השניה, שכן היא הסכימה שהילדה תישן אצל האמא השניה בסופ"ש.
בנוסף, טענה האפוטרופא לדין כי בבית של האמא השניה ובת הזוג שני קטינים נוספים.
האפוטרופוס ציינה שצריך לאפשר לקטינה שגרת חיים תקינה, עם זמן משמעותי בכל אחד מהבתים, וכי עיכוב
ביצוע ההחלטה של בית המשפט לקיום זמני שהות כולל לינה אינו לטובת הקטינה.
לאחר שבית המשפט עיין בבקשה ובתגובות לה הוא הגיע למסקנה שיש לדחות את הבקשה.
בית המשפט קבע, בין היתר, כי החלטתו בענין זמני השהות ניתנה לאחר דיון ארוך, כמו כן לא הובאה בפניו הוכחה כי בת הזוג מסוכנת. בנוסף, קבע בית המשפט, כי לא ייגרם נזק לקטינה אם תחליט האמא המבקשת להגיש ערעור בנוגע להחלטה לקיום זמני השהות של הילדה אצל האמא השניה.
בית המשפט חייב את האמא המבקשת לשלם לאמא השניה הוצאות ע"ס 1,500 ש"ח.
תלה"מ 4724-05-23
