פס"ד מחוזי במזונות ילדים: כך מחשבים מזונות בהורות משותפת

עו"ד אורית יצחקי
לפני יומיים
זמן קריאה 5 דקות

פסק הדין החדש של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בנושא מזונות ילדים, מציב זרקור על השאלה שכל הורה וכל עורך דין משפחה שואלים היום: איך מחשבים מזונות בצורה הוגנת כשיש פערי הכנסות, נכסים וזמני שהות לא שווים? אם חיפשתם בגוגל “איך מחשבים מזונות ילדים בהורות משותפת”, “מזונות מעל גיל 6 לפי בע"מ 919/15”, או “כמה מזונות משלמים כשהילד אצל שני ההורים, זה בדיוק המאמר בשבילכם. פסק הדין הזה עושה סדר, מתקן טעויות חישוב נפוצות, ומציג מודל תלת-שלבי ברור לחישוב שיעור המזונות שכל הורה צריך לשאת בו. אז מה השתנה, למה זה חשוב, ואיך זה משפיע על תיקים קיימים ועתידיים?

למה פסק הדין הזה חשוב דווקא עכשיו?

בעשור האחרון, ובעיקר אחרי בע"מ 919/15, תחום המזונות השתנה מהיסוד. כבר לא מדובר רק בשאלה "כמה האב מרוויח?" אלא בתמונה מלאה ורחבה יותר שנוגעת בצרכי הילדים בפועל, יכולת כלכלית כוללת של כל הורה (כולל נכסים), זמני השהות בפועל.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעמ"ש 68356-11-24, מבהיר שיש צורך בתוצאה סופית הוגנת וסבירה בהתחשב בצרכים, יכולות וזמני השהות ולא בדיוק חשבונאי מושלם, המטרה שיהיה איזון אמיתי בין שני הבתים, תוך שמירה על טובת הילדים, וזה מסר שמכוון למציאות המשפחתית העכשווית, שבה חלוקת אחריות כלכלית והורית לא פעם מורכבת.

פסיקות בתי המשפט לענייני משפחה לא פעם מגיעות לערכאת ערעור, בעיקר בסוגיות רגישות כמו מזונות ילדים, חלוקת זמני שהות, ואיזון בין יכולות כלכליות של הורים. הסיבה פשוטה: אלה תיקים שבהם כל שינוי קטן בנתונים – שכר, נכסים, היקף שהות בפועל או צורכי הילדים יכול להפוך את התוצאה על פיה. לכן, ערכאת הערעור משמשת לעיתים כ”מצפן” שמחדד את כללי המשחק, מיישר קו עם הפסיקה העדכנית (למשל בעידן שלאחר בע״מ 919/15), ומזכיר שהמבחן האמיתי הוא חישוב מזונות הוגן ומעשי שמתאים למציאות של הורות משותפת. עבור הורים ועורכי דין כאחד, מעקב אחרי פסיקה מחוזית במזונות אינו רק עניין תיאורטי, הוא כלי עבודה שמסייע להבין איך מחשבים מזונות ילדים נכון, מה צפוי בבית המשפט, ואיך לבנות הסכמות יציבות שמקטינות סכסוך ומקדמות ודאות.

העובדות בקצרה – מה קרה בתיק?

שני הורים לשני ילדים לאחר פרידה ממושכת והליכים רבים, בית המשפט לענייני משפחה קבע לאב תשלום דמי מזונות חודשיים בסך 3,000 ₪. האב ערער על המזונות לבית המשפט המחוזי. המחוזי קיבל את הערעור חלקית והפחית את החיוב ל-2,400 ₪, תוך קביעת עקרונות חישוב ברורים.

אבל הסיפור האמיתי הוא לא רק “כמה נגמר” – אלא איך הגיעו לחישוב, ומה השיטה הראויה שמכאן והלאה כדאי לכל אחד להכיר.

שלושת העקרונות שמובילים את החישוב

צרכי הילדים – סכום כולל, לא פירוק מלאכותי

המחוזי הבהיר: אין להפריד “אחזקת מדור” כחלק נפרד מהמזונות. בפסיקה המקובלת סכום המזונות כולל כבר את ההוצאות השוטפות של הבית: חשמל, מים, ארנונה, גז וכו’.

מה המשמעות?

כשקובעים צרכי ילד שגר בבית עיקרי אחד הסכום הכולל נע בדרך כלל סביב 1,600–1,900 ₪ לחודש.
ילד שחי בשני בתים הסכום גבוה יותר, בשל “כפילות צרכים” (ביגוד, הסעות, ארוחות, ציוד) ולכן הצורך הכולל יהיה גבוה יותר, לרוב 2,250–2,600 ₪ לחודש.

המחוזי מאמץ את ההיגיון הזה באופן מפורש, וממנו נגזר הבסיס החשבונאי.

יכולת כלכלית – לא רק משכורת, גם נכסים

כאן נמצא החידוד הכי חשוב:

יחס שכר בין ההורים הוא לא מספיק. נדרש להתייחס ליחס ההכנסות מכל המקורות, כשבפועל מדובר בעצם ביכולת הכלכלית של אותו הורה הכוללת הכנסות, נכסים, זכויות ורמת אמצעים בפועל.

בית המשפט לענייני משפחה קבע יחס 60/40 לפי שכר הברוטו. המחוזי קבע: זה לא שלם, כי לא שוקללו הנכסים המשמעותיים של האב (דירה בבעלותו וזכות כספית מוכחת), לכן יחס ההכנסות האמיתי קרוב יותר ל-80/20.

כלומר, גם אם מי מההורים “מרוויח” פחות בשוטף בתלוש השכר שלו, הרי שאם יש לו רכוש, חסכונות זה משפיע על חישוב המזונות ממש כמו תלוש השכר. בית המשפט המחוזי קבע מפורשות, כי "אין להתעלם כלל ועיקר מהנכס המשמעותי המצוי בבעלות המערער – דירה בת 5 חדרים, המגדיל את יכולותיו הכלכליות של המערער לאין שיעור ביחס למשיבה ויש להתחשב בכך בעת קביעת חלקו בתשלום המזונות".

זמני שהות בפועל – מה קורה באמת, לא מה כתוב בהסכם

המחוזי חזר על הכלל החשוב: מזונות נקבעים גם לפי זמני שהות בפועל.

משכך, אם ילד לא שוהה אצל הורה מסוים אותו הורה לא נושא בהוצאות ב"עין", ולכן הנשיאה שלו במזונות הילד בפועל גבוהה יותר, אבל אם יש חלוקת זמני השהות רחבה יותר, אז צריך להפחית את מה שההורה כבר משלם כשהילד אצלו.

לקריאה נוספת על מזונות ילדים:

ערערה לבית הדין הרבני הגדול על מזונות ילדים - מה נפסק?

האב תבע, והאם תשלם לו מזונות ילדים

המחוזי: בתביעת מזונות ילדים יש להציג הוכחות לצרכי הקטינים ומצב כלכלי של ההורים

תבעה את הסבא והסבתא במזונות ילדים, הם טענו: היא חיה חיי מותרות

חישוב של דמי המזונות

פסק הדין למעשה מציג נוסחה ברורה לחישוב מזונות ילדים:

שלב 1 – מחשבים את חלק ההורה לפי הכנסה ויכולת כלכלית

צרכי הילד × אחוז ההכנסה ויכולת של ההורה.

שלב 2 – מפחיתים את חלק השהות הישירה

מה שההורה כבר נושא אצלו בבית:

צרכי הילד × אחוז השהות.

התוצאה היא תשלום הפער

כלומר: מזונות לתשלום = (צרכים × הכנסה/יכולת) – (צרכים × שהות בפועל)

זה נשמע טכני – אבל זה למעשה המהות:

קודם מחלקים לפי מי יכול יותר, ואז מאזנים לפי מי מחזיק יותר בפועל.

בפסק הדין הזה בית המשפט המחוזי יישם את הנוסחה שנקבעה לחישוב מזונות ילדים על נסיבות המקרה. לאחר שקבע את צרכי כל קטין ואת חלוקת זמני השהות בפועל, ביצע בית המשפט חישוב של שיעור התשלום החודשי. ביחס לילדה הגדולה, שאינה שוהה כלל אצל האב, נקבע כי צרכיה הכוללים עומדים על 1,800 ₪ לחודש, וכי האב יישא ב־80% מהם בשל הפער הכלכלי בין ההורים ולכן חויב בסך 1,450 ₪ לחודש.

ביחס לילד השני, השוהה אצל האב כ־40% מהזמן, נקבע כי בשל מגוריו בשני בתים קיימת “כפילות צרכים”, ולכן צרכיו הכוללים הועמדו על 2,300 ₪ לחודש; לאחר יישום יחס היכולות הכלכליות וקיזוז החלק שהאב נושא בו ישירות בעת שהותו עם הקטין, חויב האב בתשלום השלמה של 950 ₪ לחודש. כך הועמד סך דמי המזונות החודשיים שעל האב לשלם לידי האם על 2,400 ₪.

באותו הקשר קבע בית המשפט המחוזי כי חלוקת הנטל בין ההורים תיעשה לפי יחס היכולות הכלכליות ולא לפי יחס השכר בלבד והעמיד את היחס על 80% לאב ו־20% לאם, בניגוד לקביעת בית המשפט לענייני משפחה שהעמידה את היחס על 60% לאב ו־40% לאם. שינוי יחס היכולות הכלכליות, לצד קביעה של צרכים מוגברים לקטין המתגורר בשני בתים והבהרה כי אחזקת המדור נכללת בסכום הצרכים הכולל, הביאו לעדכון רכיבי החישוב ולהפחתת החיוב החודשי הכולל שנפסק

אז מה אפשר ללמוד מפסק הדין?

אל תבנו טיעון רק על "השכר שלי נמוך", בית המשפט מסתכל על התמונה הכלכלית הכוללת.
בני זוג עם נכסים משמעותיים יישאו בנטל גבוה יותר, גם אם תלוש השכר שלהם דומה לזה של הצד השני.
זמני שהות הם גורם חישובי מרכזי ובתי המשפט לוקחים אותם בחשבון בעת פסיקת המזונות.
יש להוכיח הוצאות כדי שהן ייכנסו לחישוב.

למה פסק הדין הזה חשוב גם להורה שלא נמצא בהליך משפטי?

כי הרבה הורים חותמים על הסכמות או נגררים להסכמים בלי להבין את הבסיס: איך בית משפט היה מחשב את דמי המזונות אם היו מגיעים לערכאות.

ההבנה הזו מאפשרת לנהל מו"מ חכם יותר, להימנע מסכסוכים, ובעיקר לבנות הסדר יציב שטוב לילדים ויאפשר לשני ההורים לעמוד בו.

לסיכום,

פסק הדין בעמ"ש 68356-11-24 הוא עוד צעד חשוב בהתפתחות דיני מזונות ילדים בישראל. הוא מחזק את החישוב אחרי בע"מ 919/15, מחדד את משקל הנכסים והיכולת הכלכלית, ומציג נוסחה מעשית שמאזנת בין צרכים, יכולת וזמני שהות.

אם אתם הורים בהליכי פרידה או אנשי מקצוע שמלווים תיקים של הורות משותפת ומזונות – מדובר בפסק דין שכדאי להכיר לעומק ולהשתמש בו ככלי עבודה.

אם אתם מתלבטים לגבי גובה מזונות הילדים, חלוקת זמני שהות, או איך מחשבים מזונות כשיש פערי הכנסה ונכסים מוזמנים ליצור עמי קשר. נבין מה הם הנתונים שלכם, ונבדוק יחד מהו החישוב ההוגן והנכון במקרה הספציפי שלכם.